היסט – הבדלי גרסאות

ב'''[[אסטרונומיה]]''' משתמשים בתופעה של היסט בעקבות תנועת [[כדור הארץ]] סביב [[השמש]] לצורך מדידת מרחקים. בשל המרחקים הגדולים בחלל, ניתן להשתמש בשיטה זו רק עבור כוכבים קרובים יחסית, או לכוכביל[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] של [[מערכת השמש]].

האסטרונום [[ג'ובאני דומניקו קאסיני|ג'ובאני קאסיני]] היה הראשון שמדד מרחק לכוכב לכת, תוך שימוש בשיטת הפרלקסה. בשנת 1672 הוא מדד את המרחק למאדיםל[[מאדים]] בכך ששלח את עוזרו ריכטר לגינאהל[[גינאה הצרפתית]], לביצוע מדידה סימוליטנית של מיקומו של מאדים על רקע הכוכבים המרוחקים. על ידי שימוש במרחק בין [[פריז|פריס]] לגינאה הצרפתית כקו בסיס, עלה בידו לקבוע שהמרחק הוא פי 21,700 מרדיוס כדור הארץ, תוצאה יפה הקרובה למדידה בת זמננו העומדת על פי 23,455 מרדיוס כדור הארץ.

בפרק זמן של חצי שנה עובר כדור הארץ בין שתי נקודות המרוחקות זו מזו כשתי [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] ושינוי המיקום מאפשר להבחין בשינויים במקומם הנצפה של כוכבים קרובים ביחס לכוכבים רחוקים יותר. מדידת ההיסט מאפשרת להעריך את המרחק אל כוכבים אלה מ[[מערכתממערכת השמש]]. ההיסט של כוכב קרוב נמדדה לראשונה עבור הכוכב [[61 בברבור]] בשנת [[1838]] על ידי ה[[אסטרונום]] [[פרידריך בסל]]. במקביל לבסל ביצע אסטרונום בשם [[תומס הנדרסון]] אותה מדידה, ולמעשה הקדים את בסל, אך ביקורת על תצפיותיו וחוסר הביטחון שלו בתוצאות שקיבל מנעו ממנו לפרסם את תגליתו.

לאחר הפרסום של בסל התעשת הנדרסון ופירסם את מדידותיו עבור הכוכב [[אלפא צנטאוריקנטאורי]] ב-[[1839]], ופרידריךו[[פרידריך סטרובה]] פרסם ב-[[1843]] את מדידותיו עבור מרחקו של הכוכב הבהיר [[וגה]] בקבוצתב[[נבל (קבוצת כוכבים)|קבוצת נבל]]. מדידות מוקדמות אלו הניבו תוצאות טובות עד כדי סטייה של פחות מעשרה אחוזים מהמרחק שנמדד בימינו.

תצפית בגרמי שמים קרובים (כמו [[אסטרואיד]]ים או [[כוכב לכת|כוכבי לכת]]) בו זמנית מנקודות שונות המרוחקות זו מזו על פני כדור הארץ, מאפשרת באמצעות מדידת ההיסט לחשב את מרחקם של העצמים מכדור הארץ. חלל ריק מכוכבים הנמצא רחוק מכדור הארץ הנקרא [[ריק רועה הדובים]] גם הוא נמדד בשיטה זו.

===== משימת החלליתהחלליות היפרקוס וגאיה =====

סוכנות החלל האירופאית שיגרה בשנת [[1989]] את החללית הרובוטית [[היפרכוס (לוויין)|היפרקוס]], שתוכננה ונבנתה לצורך מדידת מרחקים בשיטת הפרלקסה. היפרקוס תפקדה עד לשנת 1993 והניבה תוצאות מצויינות. נמדד המרחק לכמעט 120,000 כוכבים, מתוכם כ 20,000 ברמת דיוק של 10%, ומספר דומה בדיוק של 20%. הצלחת היפרקוס סללה את הדרך לבניית ושיגור החללית [[גאיה (טלסקופ חלל)|גאיה]], המצויידת במיכשור מתקדם הרבה יותר. גאיה שוגרה בסוף [[2013]] ומתוכננת לתפקד לפחות עד [[2022]].