היסט – הבדלי גרסאות

ב'''[[אסטרונומיה]]''' משתמשים בתופעה של היסט בעקבות תנועת [[כדור הארץ]] סביב [[השמש]] לצורך מדידת מרחקים. בשל המרחקים הגדולים בחלל, ניתן להשתמש בשיטה זו רק עבור כוכבים קרובים יחסית, או ל[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] של [[מערכת השמש]].

האסטרונום [[ג'ובאני דומניקו קאסיני|ג'ובאני קאסיני]] היה הראשון שמדדשפרסם מרחק לכוכב לכת, תוך שימוש בשיטת הפרלקסה. בשנת 1672 הוא מדד את המרחק ל[[מאדים]] בכך ששלח את עוזרו ריכטר ל[[גינאה הצרפתית]], לביצוע מדידה סימוליטנית של מיקומו של מאדים על רקע הכוכבים המרוחקים. על ידי שימוש במרחק בין [[פריז|פריס]] לגינאה הצרפתית כקו בסיס, עלה בידו לקבוע שהמרחק הוא פי 21,700 מרדיוס כדור הארץ, תוצאה יפה הקרובה למדידה בת זמננו העומדת על פי 23,455 מרדיוס כדור הארץ{{הערה|http://tonic.physics.sunysb.edu/~dteaney/F12_mystery/lectures/l6notes.pdf}}.

בפרק זמן של חצי שנה עובר [[כדור הארץ]] בין שתי נקודות המרוחקות זו מזו כשתי [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] ושינוי המיקום מאפשר להבחין בשינויים במקומם הנצפה של כוכבים קרובים ביחס לכוכבים רחוקים יותר. מדידת ההיסט מאפשרת להעריך את המרחק אל כוכבים אלה ממערכת השמש. ההיסט של כוכב קרוב נמדדהפורסמה לראשונה עבור הכוכב [[61 בברבור]] בשנת [[1838]] על ידי ה[[אסטרונום]] [[פרידריך בסל]]. במקביללפני לבסלכן, ב-[[1834]] ביצע אסטרונום בשם [[תומס הנדרסון]] אותה מדידה, ולמעשה הקדים את בסל, אך ביקורת על תצפיותיו וחוסר הביטחון שלו בתוצאות שקיבל מנעו ממנו לפרסם את תגליתו.