פרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Elisheva 7 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הגהה, כמקובל
שורה 41:
 
==ביהדות==
בספר בראשית, בהקשר לאחד מבני [[שעיר החורי]] נאמר: "...הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת '''הַיֵּמִם''' בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לו|כד}}}}, מפרש התורה, [[רש"י]] הביא את דברי חז"ל כפירוש המילה: "ימם"- "פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא (ענה המוזכר בפסוק) היה ממזר והביא פסולין לעולם. ולמה נקרא שמם ימים? שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר [[רבי חנינא]] מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה"{{הערה|{{בבלי|חולין|ז|ב}}}}, בכך מדגיש את עוצמת חיה זו ואת הנזק שאדם זה הביא לעולם.{{הערה|ראהראו: אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ז, עמ' 324.}} ב[[תקופת הברונזה]], השימוש בפרדים לא היה מקובל במזרח התיכון עד לאמצע [[תקופת הברזל]], וגם בתנ"ך אין הפרד נזכר בתורה ובנביאים ראשונים, עד ימי המלוכה.{{הערה|ראהראו: אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ז, עמ' 138.}}
 
מבחינה הלכתית, פרד הוא בגדר [[כלאי בהמה]], משום שנוצר מ[[הרבעה]] של שני מינים שונים. ה[[הלכה]] אוסרת הרבעה כזו, אך אינה אוסרת את השימוש בוולד שנולד כתוצאה מהרבעה כזו. רוב [[פוסק|פוסקי ההלכה]] סוברים שגם על [[בני נח]] (גויים) אסרה התורה להרביע בהמות ממינים שונים זה בזה{{הערה|בתוך דעה זו יש אומרים שמצוה זו היא חלק משבע מצוות בני נח ([[הגר"א|גר"א]]) ויש אומרים שהיא אינה נמנית עם שבע המצוות, ועונש העובר עליה פחות חמור מגוי העובר על אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] ([[ערוך השולחן]]).}}, ויש פוסקים הסוברים שבני נח לא הוזהרו על כך{{הערה|סיכום המחלוקת בפניני הלכה ליקוטים ג פרק יא הלכה ה הערה 4.}}.