מארב מופז – הבדלי גרסאות

נוספו 224 בתים ,  לפני 5 שנים
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, במקביל ל[[מלחמת ההתשה]] שהתחוללה בין ישראל ומצרים, התנהלה מלחמת התשה בבקעת הירדן בין ישראל, ארגוני הטרור הפלסטיניים (ובראשם פת"ח) ו[[ממלכת ירדן]]. שגרת הלחימה כללה, בין היתר, ניסיונות חדירה רבים של חוליות מארגוני הטרור הפלסטיניים שניסו לחצות את נהר הירדן במטרה לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים תוך פגיעה גם בתשתיות אזרחיות וצבאיות. מול ניסיונות חדירה אלו נקט צה"ל בפעולות שונות, ביניהן בניית קו מוצבים לאורך הירדן והוצאת מארבים בנקודות שונות שנועדו לפגוע בחוליות הפלסטיניות.
==המארב==
בתקופה שקדמה למארב הייתה פעילות קבועה של חוליות פלסטיניות באזור אבו סידרה שבבקעת הירדן. מדי מספר לילות חצתה חוליה את הירדן, התמקמה על מחפורת טנקים באחת הגבעות שמעל הירדן וירתה מטווח קצר יחסית מספר רקטות מסוג [[RPG-7]] על מוצב צה"ל "ורד" שמוקם מערבית לשם.{{הערה|שם=זונדר|[[משה זונדר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4540763&postcount=11 "בלילה כזה נולדים רמטכ"לים"], [[מעריב]] "סופשבוע", {{כ}} 27 במרץ 1998, עמודים 23–28, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} על פלוגה ב' בגדוד 890 בפיקודו של [[יצחק מרדכי]] הוטל לבצע את רוב המארבים באזור. שאול מופז, שפיקד על המארב, שב לפלוגה יום לפני כן מ[[בה"ד 1]], לאחר שנכשל בפעם השלישית בניסיונו להתקבל ל[[קורס קצינים]].{{הערה|"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, [[דב גולדשטיין]]. [[הוצאת מעריב]], 2002, עמוד 187-188)}} מופז וחמשת החיילים שעמו היו חמושים ב-3 [[תת מקלע|תמ"ק]] [[עוזי]], 2 [[רובה FN FAL|מקלעונים]], מקלע [[מאג]], [[מרגמה 52]] וברימונים.{{הערה|שם=זונדר}}
הכוח הישראלי התמקם במארב לילי מול אחת המחפורות, כשארבעה לוחמים שוכבים עם הפנים לכיוון הצפוי להיתקלות ושני לוחמים עם הפנים לכיוון ההפוך. בשעה 21:00 לערך, זיהה מופז תנועה באזור המחפורת ולאחר שנתן פקודה מפורטת לכוח, כולל פקודה לתקיפת המחפורת לאחר מכת האש הראשונה - הפעיל את המארב.{{הערה|שם=זונדר}} עם הפתיחה באש, הצליחו המחבלים לירות רקטת RPG שלא התפוצצה בגלל טווח קצר מדי. לאחר מכת האש הראשונה, יצא מופז, כפי שתכנן, עם עוד שני הלוחמים שהיו חמושים בתמ"ק עוזי, לאיגוף שמאלי בכיוון המחפורת, כששלושת הלוחמים האחרים המשיכו לירות אש רתק לכיוון המחפורת. עם הגיעם לקרבת המחפורת זרק הכוח המאגף רימוני רסס אל תוך המחפורת ולאחר שחדל את אש הרתק, נכנס אל המחפורת בסריקה באש. הכוח נסוג בפקודת הדרג הממונה לאחר שנפתחה אש מקלעים ומרגמות מטווח רחוק, כנראה על ידי [[הצבא הירדני]].{{הערה|שם=זונדר}}. בסריקות באזור ההיתקלות למחרת בבוקר נמצאו ארבע גופות מחבלים ומחבל אחד שהיה פצוע. כמו כן נמצאו ציוד של המחבלים: 4 רובי [[AK-47|קלצ'ניקוב]], 8 מחסניות, 6 רימונים רוסיים, רימון מילס אחד ו-2 פצצות RPG {{הערה|שם=משמר}}