הבדלים בין גרסאות בדף "רובה חצי-אוטומטי"

== היסטוריה ==
=== סוף המאה ה-19 ומלחמת העולם הראשונה ===
מקור הרובים החצי אוטומטיים ב[[רובה בריחי|רובים הבריחיים]] שפותחו בשלהי [[המאה ה-19]]. לרובים אלה הייתה מחסנית פנימית, אולם הזנת הכדור מהמחסנית אל בית הבליעה הצריכה את ה[[רובאי]] לדרוך את הרובה בין כל [[כדור (תחמושת)|כדור]] וכדור (דבר שגרם ל[[רובאי]]ם לא מספיק מיומנים לעתים "לצאת מהכוונות" בעת הדריכה).
 
=== מלחמת העולם השנייה ===
ב[[מלחמת העולם השנייה]] בלט בשימוש רובה [[M1 גאראנד]] החצי-אוטומטי של [[ארצות הברית]] לצד שימוש ב[[תת מקלע|תתי המקלע]] החדשניים. הגאראנד נחשב לאחד הרובים הטובים של המלחמה, ובלט על רקע ה[[לי אנפילד]] ה[[בריטניה|בריטי]] ורובי ה[[מאוזר]] [[מאוזר K98|K98]] ה[[גרמניה|גרמניים]], שניהם רובים בריחיים. מצד הצבא האדום, היה ה-[[SVT-40]] הרובה חצי האוטומטי הנפוץ ששירת לאורך כל המלחמה. לאחר תחילת [[מבצע ברברוסה]], בשנת [[1941]], החלו הגרמניים בפיתוח רובה חצי אוטומטי משלהם (המבוסס על ה-SVT-40), רובה זה היה ה-[[Gewehr 41]] (שנחשב לבעייתי ולא מוצלח) ויותר מאוחר ה-[[Gewehr 43]].
 
=== אחרי מלחמת העולם השנייה ===
===שנות החמישים - 2008===
[[קובץ:Fal black.jpg|ממוזער|רומ"ט [[FN FAL]], שהיה בשירות [[צה"ל]] עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]].]]
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], לאחר [[מלחמת קוריאה]] מרבית הרובים החצי אוטומטיים הוחלפו ב[[רובה סער|רובי סער]] כגון ה-[[AK-47]] ה[[רוסיה|רוסי]] וה-[[רובה M16|M16]] שהיו נפוצים ב[[מלחמת וייטנאם]] ובשאר מלחמות המחצית השנייה של המאה.