אליהו גלעדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קורות חייו: הגהה |
|||
שורה 24:
== קורות חייו ==
אליהו גלעדי נולד בשנת 1915 כ'''אליהו אלברט גרין''' במשפחה יהודית [[חרדים|חרדית]] מן הכפר ביקאפאלווה (Bikafalva) (בימינו טאורן Tăureni - ב[[מחוז הרגיטה]]) במזרח [[טרנסילבניה]], באותם ימים חלק מ[[אוסטרו-הונגריה]]. הוא היה הבן הצעיר מבין שלושת בניהם ושתי בנותיהם של משה גרין, [[שוחט]] ותלמיד חכם, ושל רחל, בת למשפחת ייננים{{הערה|אתר בני עטרות}}. אליהו נשלח לישיבה ב[[סטמאר|סאטמאר]] אך הפסיק את לימודיו והיה לחניך אצל רצען. באותה תקופה הצטרף לתנועת [[בית"ר]]. לאחר שערק מן הצבא הרומני נמלט ל[[הונגריה]]. הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1937]] מהונגריה באמצעות תנועת [[ההעפלה]] של בית"ר שפעלה שם. בארץ הצטרף ל[[אצ"ל]]. עם הפילוג באצ"ל בשנת [[1940]], על רקע אי הסכמתו של [[אברהם שטרן (יאיר)]] להפסיק את המלחמה ב[[בריטים]] בעת שלחמו ב[[גרמניה הנאצית]], הצטרף גלעדי לאנשי שטרן בעת שאלו יסדו את מחתרת הלח"י (שנקראה בראשיתה "אצ"ל בישראל").
גלעדי נחשב על ידי חבריו כ"נועז עד כדי טירוף". [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|הבולשת הבריטית]] (ה-CID) הצליחה לתפוס אותו, והוא נכלא ב[[מחנה המעצר מזרעה]]. אחרי הירצחו של אברהם שטרן ב-[[12 בפברואר]] [[1942]], היה הלח"י נתון במשבר. מנהיגיו, אליהו גלעדי ו[[יצחק שמיר]] היו נתונים במעצר. מבין מנהיגי הארגון נותר חופשי רק [[יהושע כהן]], שעבר ממקום מסתור אחד לשני. ב-[[2 בספטמבר]] 1942 הצליחו גלעדי ושמיר לברוח מהמעצר. הם הגיעו לביתו של [[ירחמיאל אהרונסון]] ("אלישע") שסידר להם מקום לינה, דאג להחלפת בגדיהם למדי [[נוטרות|נוטר]] (לגלעדי) וקצין פולני (לשמיר) ולהעברתם למרכז הארץ. השניים נפגשו עם שרידי הנהגת הלח"י בראשותו של יהושע כהן והחלו בפעולות לארגונו מחדש של הארגון.
|