פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני שנה
מ
הוספת קישור להמאה ה-17
במשך כל [[ימי הביניים]] הייתה רומא נתונה באופן רשמי לשליטת האפיפיור אף על פי שבפועל היו מאבקי כוח בין האפיפיורים לאצולה המקומית ולקיסר של [[האימפריה הרומית הקדושה]] ששטחיה היו חופפים במידה רבה לגרמניה של היום אך ראתה בנצרות הקתולית וברומא את מקור סמכותה והייתה מחויבת להגן על הכנסייה. שני אירועים בולטים חרגו מהסדר הזה במהלך ימי הביניים. הראשון מביניהם היה העברת מקום מושבם של האפיפיורים ל[[אביניון]] שב[[צרפת]] ביוזמת האפיפיור [[קלמנס החמישי]]{{הערה|1=[http://www.newadvent.org/cathen/04020a.htm האנציקלופדיה הקתולית]}} למשך חמישים שנה והשני היה מרד שפרץ בניסיון לא מוצלח לכונן ברומא [[רפובליקה]] בשנת [[1434]].
 
שלטון האפיפיורים קיבע את מעמדה של רומא כמרכז הנצרות וכמוקד כוח פוליטי. כתוצאה מכך הייתה העיר גם מרכז כלכלי ותרבותי. בעוד [[פירנצה]] הייתה מרכז ה[[רנסאנס]] רומא הייתה מרכז תקופת ה[[בארוק]] שטבעה את חותמה על הארכיטקטורה של העיר לאורך [[המאה ה-17]].
 
===איחוד איטליה===