גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: תו כיווניות מפורש |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להמדינות הבלטיות |
||
שורה 43:
===פינוי ומנוסה לדנמרק===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1990-0927-501, Dänemark, deutsche Flüchtlinge.jpg|250px|ממוזער|שמאל|גרמנים במחנה פליטים ב[[דנמרק]] בפברואר 1945]]
בתקופה שבין 23 בינואר, עד 5 במאי 1945, במהלך [[מבצע חניבעל]], פונו חיילים ואזרחים גרמנים רבים בספינות מחוף [[הים הבלטי]]. סך הכל פונו כ-250,000 גרמנים במיוחד ממזרח פרוסיה, פומרניה,
עם תום המלחמה נעצרו פליטים אלה בכמה מאות מחנות מעצר ברחבי דנמרק, כשהם נתונים תחת משמר של הצבא הדני. מצבם של הפליטים הוקל לאחר ש-60 אנשי כמורה דנים יצאו בפומבי להגנת הפליטים, במכתב שפרסמו, וב-6 בספטמבר 1945 נטלה לידיה ממשלת דנמרק את ניהול המחנות. בשנת 1945 מתו בדנמרק 13,492 פליטים גרמנים, בהם כ-7,000 ילדים מתחת לגיל חמש. על פי הרופא וההיסטוריון הדני קירסטן לילוף, מקרי מוות אלה אירעו בחלקם בגלל מחסור בסיוע רפואי, הסתדרות הרופאים הדנים ו[[הצלב האדום]] הדני סירבו להעניק טיפול רפואי לפליטים החל מחודש מרץ 1945. אחרוני הפליטים הגרמנים עזבו את אדמת דנמרק ב-15 בפברואר 1949. ב[[אמנת לונדון (1953)|אמנת לונדון]], שנחתמה בין [[גרמניה המערבית]] ודנמרק ב-26 בפברואר 1953, הוסכם כי גרמניה המערבית תפצה את דנמרק בעבור הוצאותיה בגין הפליטים בסך של 160 מיליון כתר דני, אותם שילמה גרמניה בין השנים 1953-1958.
|