וסילי מיטרוחין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור לאורן נהרי
שורה 23:
המסמכים תורגמו לאנגלית על ידי ההיסטוריון לענייני מודיעין כריסטופר אנדרו שטען שמאגר המסמכים הגדול, שפורסם על ידי מרכז ארכיוני צ'רצ'יל ב[[אוניברסיטת קיימברידג']], נחשב מבחינת השלטונות בבריטניה ובארצות הברית ל"מקור המודיעין היחידני החשוב ביותר אי פעם". הספר "חרב ומגן" שנכתב על ידי כריסטופר אנדרו מבוסס על ארכיון מיטרוחין. בין השאר, מעלה כריסטופר טענה שהרוסים שברו באופן עצמאי את צופן ה-[[מג'יק (מודיעין)|PURPLE]] היפני וכן את צופן RED. הספר מעלה טענה שהחלטת סטלין להסיט חיילים מאסיה המזרחית לעבר מוסקבה לצורך מתקפת הנגד בדצמבר 1941, נבעה מפענוחי הודעות PURPLE שמהן עלה מידע מהימן לפיו היפנים לא יתקיפו את הרוסים.
 
ביולי [[2014]] נחשפה רשימת סוכנים ומרגלים סובייטים מתוך ארכיון מיטרוחין{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Articles/4538944 ק.ג.ב נחשף: אלף מרגלים וסליקים באירופה], 07.07.2014}} ובספטמבר [[2016]] חוקרים מ[[בית דוד וולפסון|מכון טרומן]], ד"ר [[איזבלה גינור]] {{אנ|Isabella Ginor}} ו[[גדעון רמז]] {{אנ|Gideon Remez}}, חשפו מתרגום המסמכים כי [[יושב ראש הרשות הפלסטינית]] [[מחמוד עבאס]] (אבו מאזן) הוגדר כסוכן קג"ב בסוריה בשנת 1983, כאשר בניגוד לאחרים ברשימה, הקג"ב התייחס אליו במפורש כסוכן.{{הערה|שם=אורןנהרי|1=[[אורן נהרי]], [[גל ברגר]], [http://www.iba.org.il/bet/?entity=1181682&type=1&topic=0&page= על פי מסמכים שפורסמו אמש אבו מאזן היה סוכן ק.ג.ב ; הפלסטינים מגיבים בביטול], רשת ב', 7 בספטמבר 2016}}{{הערה|1=[[ידיעות אחרונות]], [http://m.yediot.co.il/Articles/4851968 שם קוד: קרוטוב], 08.09.2016}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|דיווח: אבו מאזן היה סוכן ק.ג.ב|4851868|7 בספטמבר 2016}}}} בנוסף גינור ציינה כי בישראל הוצב סוכן לא מוכר ממולדובה ב-1972.{{הערה|שם=אורןנהרי}}
 
באוקטובר 2016 החל העיתון "[[ידיעות אחרונות]]" לפרסם סדרת כתבות מאת [[רונן ברגמן]], העוסקת בישראלים המוזכרים במסמכי מיטרוחין. לפי כתבות אלה פעלו בישראל כסוכני הקג"ב [[חבר הכנסת|חברי כנסת]], קציני צה"ל, עובדי ה[[שב"כ]], עובדי תעשיות צבאיות, עיתונאים, אנשי דת ודיפלומטים זרים ששירתו בישראל. עם האישים המוזכרים נמנים חברי הכנסת [[משה סנה]], [[אלעזר גרנות]] ו[[יעקב ריפתין]]. אחדים מהסוכנים המוזכרים נלכדו ונדונו למאסר, כדוגמת: [[גרגורי לונדין]] ו[[זאב אבני]]. לפחות שניים מהסוכנים, שאינם מוזכרים בשמם, נלכדו על ידי השב"כ והסכימו לפעול כ[[סוכן כפול|סוכנים כפולים]], העבירו מידע שגוי וסייעו לחשיפת סוכנים אחרים. עם זאת, בכיר [[המוסד]] לשעבר [[ראובן מרחב]] טען כי לקציני מודיעין היה אינטרס להגדיל את נפח פעולתם לצורך קידום אישי, על ידי הגדרת אישים שונים עמם ניהלו שיחות כלליות כסוכנים, בלא שהעבירו להם כל מידע סודי או חשאי, וכי מרבית האישים המוזכרים כסוכנים לא נחשפו למידע מודיעיני משמעותי{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מסמכים של בכיר ק-ג-ב: חברי כנסת, אלוף בצה"ל ועובדים בפרויקטים מסווגים גויסו כסוכני הארגון|1.3103929|26 באוקטובר 2016}}}}. תגובות אחרות של בני משפחה וידידים טענו כי כמה מהמוזכרים קיימו בגלוי קשרים עם דיפלומטים רוסיים בשל גישה פוליטית שהעדיפה יחסי חוץ עם [[ברית המועצות]] על פני [[ארצות הברית]], לא נחשפו כלל לחומר סודי, ולא התכוונו להעביר חומר כזה לנציגים הסובייטים.