סטיוארט סאטקליף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלבום אוסף
מ הוספת קישור לגיטרה בס
שורה 13:
סטיוארט נולד בבית החולים ליולדות ע"ש סימפסון ב[[אדינבורו]] שב[[סקוטלנד]]. בהיותו ילד משפחתו עברה ל[[ליברפול]] שב[[אנגליה]], והתגוררה ברחות אייגבורת' דרייב מספר 37. הוא למד בבית הספר היסודי פארק ויו שביוטון ([[1946]]-[[1950]]) ומאוחר יותר בבית הספר התיכון פרסקוט (1950-[[1956]]). משם עבר ללמוד במכללה לאומנויות של [[ליברפול]] בה פגש, באמצעות חבר משותף, ביל מוראיי, סטודנט חדש בשם ג'ון לנון. לנון סיפר מאוחר יותר כי לסטיוארט היה "תיק עבודות מדהים" והיה צייר מוכשר שנחשב במכללה לכוכב עולה. סטיוארט סייע ללנון לשפר את כישוריו האמנותיים וסייע לו להתכונן למבחנים. [[פול מקרטני]] הודה שנים מאוחר יותר שקינא בקשר החברות ההדוק שנוצר בין סאטקליף ללנון. בימי המכללה חלק סטיוארט דירה ברחוב פרסי מספר 9 ב[[ליברפול]] עם מוראיי. לקראת סוף [[1959]] עבר להתגורר ברחוב גמבייר טראס מספר 3. ב-[[1 באוקטובר]] 1959 ג'ון לנון הצטרף אף הוא כדייר. שניהם צבעו את קירות הדירה בצהוב ושחור, דבר שלא מצא חן בעיני בעלת הבית. מה שעוד פחות מצא חן בעיניה הייתה הדרך ששניהם מצאו להתחמם בלילות החורף הקרים: שריפת הרהיטים שבדירה.
 
לילה אחד, כאשר שניהם בילו במועדון הקסבה שהיה בבעלות אמו של פיט בסט, מונה, שכנע ג'ון לנון את סטיוארט סאטקליף לרכוש בחנות המוזיקה של הסי'ס [[גיטרה בס]] מסוג הופנר פרזידנט 500/5 תמורת 65 לירות שטרלינג - אותם קיבל תמורת ציור שמכר. כך, בינואר [[1960]] הצטרף סטיוארט ללהקה שחבריה היו ג'ון לנון, פול מקרטני ו[[ג'ורג' הריסון]]. למרות מאמציו של סטיוארט, הוא לא הצליח לנגן אלא ברמת בסיסית מאוד. ביל הרי, חברם של סאטקליף ולנון והעורך המייסד של עיתון הוסיקה "מרזי ביט" אמר לסטיוארט פעמים רבות כי עליו להתרכז בציור ולא במוזיקה. בעוד שמרבית הביוגרפים של הביטלס מתארים את סטיוארט כנגן בעל כישורי נגינה דלים וביטחון עצמי נמוך על הבמה, כאשר לעתים ניגן עם גבו מופנה אל הקהל, פיט בסט, המתופף המקורי של ה[[ביטלס]], מתאר את סטיוארט כמי שהופיע באופן טבעי ופעיל על הבמה. בתום הופעת הביטלס באודישן שנערך במועדון וויברן שבסיל סטריט ב[[ליברפול]], בפני האמרגן המפורסם לארי פארנס שחיפש להקת ליווי לזמר בילי פיורי, זה סירב לשכור את שירותי הלהקה אלא אם סטיוארט לא ינגן בה. סטיוארט תועד בצילומים מאותו [[אודישן]] כמי שהפנה אל האמרגן את גבו, ככל הנראה, בעידודו של אלן וויליאמס שלא האמין בכישורי הנגינה שלו. מאוחר יותר פארנס הכחיש זאת וטען שסירובו לשכור את הלהקה נבע מדאגתו לעובדה שללהקה לא היה מתופף קבוע. [[קלאוס וורמן]] מעיד כי סטיוארט היה נגן בס טוב.
 
ביולי 1960, העיתון "דה פיפל" פרסם מאמר בשם "אימת הביטניק" ובו הוצגה תמונה שצולמה בדירה שבגמבייר טראס מספר 3 ובה נראה ג'ון לנון הצעיר שרוע על הרצפה וסטיוארט עומד על החלון.