הפנתאון ברומא – הבדלי גרסאות

[[אדריאנוס]] היה קשור לשני קצוות שעיצבו את השקפת עולמו ואמונתו. מחד הוא נמשך לכל מה שעתיק וייצג את העולם הישן. מאידך, הוא חיפש אחר התייחדות עם המימד האבסולוטי וקיווה לשלווה פנימית שלאחר המוות. לאמונתו הדתית, היה פן פוליטי חזק, כפי שניכר אצל קיסרים אחרים. האחדות שרצה להביא אדריאנוס על האימפריה באה לידי ביטוי באופן שבו הוא עודד ותמך בקיומה של אמונה [[התרבות ההלניסטית|הלניסטית]] לצד פולחן לטיני (רומי). חיבור נוסף שביקש אדריאנוס לייצר הוא אל ימיה הראשונים של [[האימפריה הרומית]], זאת באמצעות הבניית זהות בינו ובין עם [[אוגוסטוס]] ו[[מרקוס ויפסניוס אגריפה|אגריפה]] ועם האלים שהיו קשורים לביתו של אוגוסטוס. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים: עצם העובדה שבחר להקים את הפנתאון, על אותה התוכנית של הפנתאון של אגריפה ובאותו [[תכנון עירוני|הקשר עירוני]] למונומנטים שבנה אוגוסטוס ב[[שדה מרס]]: הפנתאון מוקם במרחק שווה של 800 מטרים מן המאוזוליאום של אוגוסטוס ו-800 מטרים מ[[מקדש יופיטר הקפיטוליני]].{{הערה|רומולוס הקים את למקדש החשוב והעתיק ביותר ברומא - מקדש יופיטר הקפיטוליני.}} מערך שאגריפה יצר בזמנו, כדי לחבר בין משפחת אוגוסטוס לסמלי ייסודה של רומא.{{הערה|שם=John202}} גם סמל ה[[נשר]] וה[[אלון]], אשר משוער כי עיטר את חזית [[גמלון]] ה[[פרונאוס]] של הפנתאון של אדריאנוס, מזוהה עם מינויו של אוגסטוסאוגוסטוס לקיסר על ידי [[הסנאט הרומי|הסנאט]] ובכך כנראה תרם ל[[סימבוליזם|סימבוליות]] של המבנה כבית משפחתו של אוגוסטוס ושל אלי המשפחה ה[[יוליים|יוליאנית]], בהם ראה אדריאנוס כבסיס לשלטונו וסמכותו. אדריאנוס לקח על עצמו את תפקיד ממשיכו של אוגוסטוס וראה במדיניות שלו כהמשך לימיה הראשונים של האימפריה, תוך מתן חשיבות לאלמנטים המסורתיים בה.{{הערה|John w. Stamper, The Architecture of Roman Temples, Cambridge University Press,2005, p. 193-195}}