הבדלים בין גרסאות בדף "אתנן זונה ומחיר כלב"

קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
 
==אתנן זונה==
[[אתנן]] הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתו אל [[בית המקדש]] נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש.{{הערה|נהוג היה לעתים להביא לקדשה כבש או גדי באתננה, כמסופר ב[[מעשה יהודה ותמר]].}}. מקדשים רבים בעולם העתיק אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה בתורה ובדברי הנביאים כלא מוסרית היות שהרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי [[הושע בן בארי|הושע]] הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"{{הערה|{{תנ"ך|הושע|ד|יד}}.}} לדעת [[יעקב חיים טיגאי]], הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ב[[יוון העתיקה]].{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581}} על מנת להתנער מנוהג פסול זה, אוסרת התורה להקריב בהמה ששמשה כאתנן.
 
אין האתנן נאסר לבית המקדש, אלא אם כן ניתן על ידי מבצע החדירה, ואפילו אם קיים את יחסי המין עם [[זכר]] (דהיינו שזכר קיים [[מין אנאלי]] עם זכר אחר, מה שנחשב ל[[איסור משכב זכר]]), אבל אם ניתן על ידי הנבעל, מותר האתנן לבית המקדש,{{הערה|{{בבלי|תמורה|כט|ב}}; {{רמב"ם||איסורי מזבח|ד|ט}}.}} גם אם הנבעל הוא זכר.{{הערה|[[מנחת חינוך]], מצווה תקע"א.}}
 
איסור הבאת האתנן אינו בהבאה הפיזית אל בית המקדש,{{הערה|[[ספרי]].}} אלא בהגשתו לקרבן: [[הקדש (הלכה)|הקדשתו]] לקרבן,{{הערה|[[תוספתא]], מסכת מכות, פרק ד'. אמנם ראו [[מנחת חינוך]], מצווה תקע"א הסובר אחרת.}} [[שחיטה (מצווה)|שחיטתו]],{{הערה|ספרי; רבי [[אליעזר ממיץ]], '''ספר יראים''', סימן רצ"ג.}}, הקרבתו על המזבח,{{הערה|{{רמב"ם||איסורי מזבח|ג|ז}}.}} וזריקת דמו.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת מכות, פרק ד'.}} האיסור הוא בין ב[[בהמה]] ובין ב[[עופות|עוף]].{{הערה|{{בבלי|תמורה|כט|א}}.}} הקדשת האתנן לבניין בית המקדש אסורה אף היא.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ל|ב}}.}} למבני קדושה אחרים, ואפילו בהר הבית, אין איסור מ[[דאורייתא ודרבנן|דאורייתא]], אלא רק איסור דרבנן.{{הערה|[[תוספות]], מסכת עבודה זרה, דף י"ז, עמוד א', ד"ה מהו.}} איסור זה הוא על כל [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי קדושה]] (כמו [[בית כנסת]] ו[[ספר תורה]]),{{הערה|[[ירוחם בן משולם|רבנו ירוחם]], נתיב כ"ג, חלק א'; {{שולחן ערוך|אורח חיים|קנג|כא}}, בדברי ה[[רמ"א]], ועל פי ה[[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] שם, סעיף קטן מ"ו.}} ועל כל [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי מצווה]] (כמו [[ציצית]] ו[[לולב]]).{{הערה|הרב [[יוסף תאומים]], '''פרי מגדים''', אורח חיים, סימן קנ"ג, "אשל אברהם", ס"ק מ"ז.}}
 
בסיבת האיסור, כתבו הפרשנים כמה טעמים:
 
==מחיר כלב==
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] ב[[כלב הבית|כלב]]. איסור זה אינו אלא בכלב בלבד.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת בכורות, פרק א', הלכה ג'. אמנם [[בעלי התוספות]], '''מושב זקנים''', דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט, כתבו כי הוא הדין לשאר חיות ובהמות טמאות.}}
 
אף בסיבת איסור זה נאמרו מספר טעמים:
==לקריאה נוספת==
* [[אנציקלופדיה תלמודית]], ערך אתנן זונה, כרך ב', עמ' ש"ה-ש"ט
* [[אברהם חיים פריימן]], [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך א', [[מוסד ביאליק]], ערך "אתנן", עמ' 794-793793–794
 
==הערות שוליים==