יגאל לוינשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קורות חייו: עריכה |
|||
שורה 23:
נולד למשפחה [[חילונים|חילונית]] ב[[אילת]] וגדל שם. בגיל התיכון התחרה ב[[שיט מפרשיות]] וכמעט העפיל ל[[אולימפיאדת מינכן (1972)|אולימפיאדת מינכן]]{{הערה|שם=ישראלהיום201703|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|"הולך עד הסוף"|458817|9 במרץ 2017}}}}. התגייס לצה"ל ושירת ב[[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]], בין היתר בתפקיד [[מפקד פלוגה]]. בתום שירותו הצבאי [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ולמד ב[[מכון מאיר]] וב[[ישיבת בית אל]]. לקראת [[נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|פינוי סיני]] ירד לאזור להתנגד לנסיגה{{הערה|{{מעריב|אבינעם בר יוסף|אלוף המפרשיות הפליג אל הישיבה|1984/02/07|01300}}}}. הוא נחשב תלמיד של הרב [[צבי טאו]]{{הערה|שם=ישראלהיום201703}}.
בשנת [[1987]], לאחר שנשאל על ידי מפקדו, [[עמרם מצנע]], מדוע אין מספיק קצינים דתיים ב[[צה"ל]], הקים יחד עם הרב [[אלי סדן]] את [[מכינה קדם-צבאית בני דוד]], כדי להכין נערים [[דתיים לאומיים]] להתמודד מבחינה דתית עם שירות צבאי ולהחדיר בהם ערכים של [[ציונות]] ואהבת הזולת. בשנת [[1988]], ימי [[האינתיפאדה הראשונה]], שירת כשסמג"ד בגזרת [[רמאללה]]-[[שכם]] תחת פיקודו של [[גלעד שר]]{{הערה|גלעד שר, '''במרחק נגיעה''', ידיעות אחרונות, 2001 עמ' 31}}. בשירות המילואים הגיע לוינשטיין לדרגת סגן אלוף.
נמנה עם חברי 'הוועדה לשילוב הראוי' בצה"ל. מאוחר יותר היה חבר בוועדה משותפת ל[[חיל החינוך]] ול[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]], אך פרש מוועדה זו.
| |||