שארל-מוריס דה טליראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אישיות מסתורית (שיחה | תרומות) ←חייו: תיקון שגיאת פיסוק קטנטנה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הסרת קישורים עודפים, ניסוח |
||
שורה 6:
== חייו ==
טליראן נולד למשפחת אצילים ב[[פריז]]. שני הוריו מילאו תפקידים בבית-המשפט. פציעת ילדות ברגל (המאובחנת על ידי רופאים מודרניים כסינדרום של [[תסמונת מרפן]], מחלה תורשתית הפוגעת בתפקוד מערכות שונות בגוף) לא איפשרה לו קריירה של איש צבא, כפי שציפו ממנו הוריו. הוא החל בקריירה בשירות הכנסייה, ולמד בסמינרים שונים לכמרים עד לגיל 21. הוא הוסמך ככומר בשנת [[1779]] בגיל 25. בשנת [[1780]] מונה לנציג הכנסייה בחצרו של המלך, ב-[[1789]] מונה טליראן הצעיר לבישוף של העיר [[אוטן]] בחבל [[בורגון|בורגונדי]]. במועצת המעמדות של
בנובמבר [[1799]] סייע ל[[נפוליאון]] בהפיכה המכונה "[[הפיכת ה-18 בברימר]]", בה הכריז על עצמו נפוליאון כ"[[קונסול (צרפת)|קונסול ראשון]]" וקיבל את השלטון בצרפת. תחת שלטונו של נפוליאון נותר טליראן בתפקיד שר החוץ, על אף שלעתים קרובות חלק על מדיניות החוץ של נפוליאון. אף האפיפיור הסיר את החרם שהוטל על טליראן.
במרץ [[1804]] היה מעורב בשערורית חטיפתו והוצאתו להורג של הדוכס מאניין, אריסטוקרט צרפתי גולה שנחשד כי הוא חותר נגד נפוליאון, נחטף מ[[גרמניה]] לצרפת, והוצא להורג, מעשה שעורר שערורייה דיפלומטית בינלאומית. על מעשים אלו העיר, תוך שהוא טובע את האימרה המפורסמת – "מעשה זה הנו גרוע מפשע – זו הייתה שגיאה<ref>במובן מסוים, טליראן לא יכול היה לומר
במאי [[1804]] מונה על ידי נפוליאון למשרת "סגן הבוחר" של האימפריה הצרפתית. בשנה זו רכש טירה למגוריו - "שאטו ואלנסיי". בשנת [[1806]] מונה לנסיך [[בנוונטו]] (עיירה במחוז [[קמפניה]] ב[[איטליה]]), אך בשנת [[1807]] התפטר<ref>באותה שנה (1807) התפטר גם מתפקידו כשר החוץ</ref> עקב התנגדותו לברית הרוסית-צרפתית. הקרע בינו ובין נפוליאון החריף עד לנתק גמור בשנת [[1812]], עת התקיף נפוליאון את [[רוסיה]]. נאמר כי תככיו המתמידים של טליראן גרמו לנפוליאון לכנותו בפניו "גרב משי ממולאת בצואה", לכך הגיב השר בקרירות "חבל שאיש כה דגול חונך בצורה כה גרועה".
שורה 20 ⟵ 18:
במקביל לקונגרס וינה, ב-[[30 במאי]] [[1814]] חתם טליראן על "הסכם פריז" אשר סיים את המלחמה בין צרפת ובין [[הקואליציה האנטי-צרפתית השישית|הקואליציה השישית]], המורכבת מ[[בריטניה]], [[רוסיה]], [[אוסטריה]], [[שוודיה]] ו[[פרוסיה]], ולפיו הוגלה נפוליאון ל[[אלבה (אי)|אי אלבה]]. גבולותיה של צרפת הוחזרו לגבולות שהיו קיימים בשנת [[1792]], וצרפת לא נענשה באופן חמור על נסיונותיה לשליטה באירופה בימי נפוליאון, פרט לשלילת הריבונות הצרפתית ב[[איי סיישל]], והעברתה לבריטניה. צעדים נוספים ננקטו בהסכמי קונגרס וינה, כגון תשלום [[פיצויי מלחמה]], והחזקת חילות מצב זרים במבצרים בגבולותיה, תוך תשלום הוצאותיהם, אך בעיקרו של דבר צרפת לא ניזוקה באופן ממשי.
עם שובו של נפוליאון לצרפת בשנת [[1815]], באירוע המכונה "[[נפוליאון בונפרטה#שלטון מאה הימים|מאה הימים]]", ותבוסתו לאחר מכן, חל מפנה לרעה בהשגיו של טליראן. אמנם מיד לאחר תבוסת נפוליאון ב[[קרב ווטרלו]] מונה טליראן, ב-[[9 ביולי]]
==קישורים חיצוניים==
| |||