ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת כפילויות ושבחים נלהבים, עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת חב"ד הראשונה בעיירה לובביץ'|אחר=|ראו=ישיבת תומכי תמימים (פירושונים)}}'''ישיבת תומכי תמימים''' הייתה ה[[ישיבה]] ה[[תנועת החסידות|חסידית]] הראשונה{{הערה|[http://www.kikar.co.il/249019.html 120 שנה לישיבה החסידית הראשונה בעולם: קווים לדמותה של "תומכי תמימים"] כיכר השבת.}} הישיבה הראשית של [[חסידות חב"ד]] ואם רשת [[ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] הקרויות על שמה, בימי קיומה היו כל ישיבות הרשת נחשבות לסניפיה וכיום הן נחשבות לממלאי מקומה. הישיבה פעלה בעיירה [[לובביץ']] שב[[בלארוס]] בשנים [[ה'תרנ"ז]] ([[1897]]) - [[ה'תרע"ח]] ([[1918]]), נחשבה לפורצת דרך והייתה המוסד הראשון בו שולבו לימודי חסידות. מייסד ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] היה ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], רבי [[שלום דובער שניאורסון]],. מנהל הישיבה בפועל היה בנו, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.
 
== היסטוריה ==
הישיבה נוסדה ב[[ט"ו באלול]] [[ה'תרנ"ז]] ([[1897]]) בעיירה [[לובביץ']], על ידי הרבי החמישי של חסידות חב"ד, הרבי ה[[רש"ב]]. ההכרזה על הקמת הישיבההקמתה נעשתה בעת סעודת ה[[שבע ברכות]] של בנו,הרב רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. המייסד מינה את בנושמונה למנהל הישיבה מיד לאחר חתונתו. הרש"בהרב ביטאשלום את המשקל הרוחני הכבד שייחס ליסוד הישיבהדובער כשסיפרסיפר שבמשך עשר השנים שקדמו להקמתהלהקמת 'התגלגל'הישיבה הוא התפלל על קברי אבותיו האדמו"רים בתפילות להצלחתם של תלמידי הישיבה. הישיבה נוהלה על ידילאחר בנומינוי רבי יוסף יצחק שניאורסון (לאחר מינויו לאדמו"ר החליפו חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]]).
 
הישיבה הוציאה בשנותיה האחרונות את עיתון [[האח]], בעריכת מזכיר הישיבה, הרב [[משה רוזנבלום]].
 
בהמשך נפתחו לה סניפים בעיירות רוסיהברוסיה הלבנה, שנוהלו על ידי הנהלת הישיבה המרכזית בלובביץ'. בהם [[קרמנצ'וג]], [[שצ'דרין]], [[ז'לובין]] [[הרדזישצ'ה]] ו[[דוקשיצה]]. גם הסניפים נוהלו על ידי הנהלת הישיבה המרכזית.
 
לאחר [[הפיכת אוקטובר|המהפכה הסובייטית]] עברו ישיבות תומכי תמימים למחתרת. הקומוניסטים, שחשפו רבות מהן, שפטו תלמידים ואנשי צוות. הצעירים שבהם נשלחו לבתי ילדים והמבוגרים נשלחו לעבודות כפייה בגולאגים, ואף נשפטו למוות. את רשת הישיבות ניהל אז בפועל מזכירו האישי של [[הריי"צ]], הרב [[יחזקאל פייגין]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הועברה הישיבה ל[[רוסטוב]], כאשר חלק מהתלמידים הועברו לסניפים אחרים, ומבנה הישיבה נשרף{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש] חב"ד אינפו.}}. סניף נודע שהתקיים אז, היה ב[[ורשה|וורשה]].
 
== מאפיינים ==
הישיבה התחלקה לשלוש: "הזאל" לתלמידים המבוגרים, "השיעורים" לתלמידים הבינוניים ו"החדרים" לתלמידים הצעירים והילדיםולילדים. האדמו"ר הרש"ב חיבר שלושה ספרים המיועדים לתלמידיעבור תלמידי הישיבה ומטרתם להורות את דרכה הרוחנית{{מקור}}: "קונטרס עץ החיים", "קונטרס התפילה" ו"קונטרס העבודה".
 
הישיבה חידשה מושגים שונים ואבני יסוד שעליה נשענה השקפת ההנהלה, אשר מהווים מושגי בסיס לכל ישיבות חב"ד בדורות הבאים, היו שני קטגוריות עיקריות בהם היה נהוג לשייך את הבחורים:
שורה 23:
תפקיד חשוב בישיבה תפס ה'''[[משפיע (חב"ד)|משפיע]]'''. בתפקיד המשפיע הראשי בישיבה שימשו הרב חנוך הנדל קוגל, הרב שמואל גרונם אסתרמן, הרב שמואל בצלאל שפעטיל (הרשב"ץ), הרב משולם ידידיה קרואטין והרב מיכאל בלינר.
 
הבחורים ישנו באכסניות שהיו פזורות ברחבי העיירהבעיירה, רובם בבתי התושבים. חדר אוכל היה ממוקם בישיבה, אך רבים היו סועדים בבתי מארחיהם.
 
הייתה בישיבה קופה בשם "קופת בחורים" שתפקידה היה להעניק סיוע כספי לתלמידים שנדרשו לכך.
שורה 63:
* [http://www.93fm.co.il/radio/134044/ 10 מי יודע • ישיבת תומכי תמימים], [[קול חי]].
* [http://www.tmimim.ru/%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9D/?lang=he הרב אברהם דרייזין, חסיד מוכר ותלמיד ישיבת “תומכי תמימים” הראשנה, נזכר בנסיעתו לליובאוויטש ולימודיו בישיבה.]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}