שלמה בן-צבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 17:
 
==ביוגרפיה==
יליד [[אנגליה]]. [[עלה לישראל]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ולמד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. [[מוסמך לרבנות]] ובעל תואר ראשון ב[[פילוסופיה]] ווב[[מתמטיקה]]. נשוי לשרה ג'ו, בתו של קונרד מוריס, מעשירי [[יהודי בריטניה]]. מתגורר ב[[אפרת]] שב[[גוש עציון]]. לפני שהחל לרכוש ערוצי תקשורת, פעל בתחומי ה[[נדל"ן]] וה[[היי-טק]].
 
בן-צבי החל את פעילותו בתחום התקשורת בישראל כשהקים עם [[רון לאודר]] את [[ערוץ התכלת]], בכוונה ליצור ערוץ טלוויזיה של תוכני יהדות. הערוץ פעל במשך כשלוש שנים, שבמהלכן עברו בו אנשים רבים ושונה הקונספט מספר פעמים. בסופו של דבר הערוץ הפסיק לייצר הפקות מקור ועבר למתכונת מצומצמת. הוא נסגר סופית לאחר שקבוצתו של בן-צבי זכתה במכרז להקמת [[ערוץ טלוויזיה]] מסחרי ייעודי למורשת ישראל.
 
במאי 2003 רכש יחד עם לאודר את עיתון "[[הצופה]]". בנובמבר באותה שנה רכש 20% ממניות [[ערוץ 10]], שאותן מכר לאחר כשנה, כשנמנע ממנו להשפיע על התוכן והניהול העסקי של הערוץ.
 
היה נשיא [[ערוץ 10]] בין דצמבר 2003 לפברואר 2005.
 
ב-2004 רכש את העיתונים "[[מקור ראשון]]" ו"[[נקודה (עיתון)|נקודה]]". כחצי שנה אחרי רכישת 'מקור ראשון' החל במהלך של שינוי בעיתון, הוספת חלקים ומדורים ומינוי עורכים חדשים. הוא פיטר את אמנון שומרון, שיבץ במקומו את [[אמנון לורד]] כעורך ראשי בפועל, ומינה את [[אורי אליצור]], אז עורך "נקודה", לעורך משנה. במקומו ב"נקודה" העמיד את [[מוטי קרפל]].
 
בספטמבר 2005 זכה במכרז להפעלת ערוץ המורשת אולם הערוץ לא עלה לאוויר. לאור העיכובים בהפעלת הערוץ שללה המועצה לשידורי כבלים ולווין את הרישיון באוגוסט 2007.