פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 81 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
{{פירוש נוסף|נוכחי=בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות|ראו=[[באוהאוס (פירושונים)]]}}
'''באוהאוס''' ([[גרמנית]]: '''Bauhaus''', {{שמע|קובץ=De-Bauhaus.ogg}}) הוא שמו של בית ספר ל[[עיצוב]] ו[[אדריכלות]] שפעל ב[[גרמניה]] בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים [[1919]]–[[1933]]. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: [[ויימאר]] (שבה נוסד), [[דסאו]] ו[[ברלין]]. בבית ספר זה התחנכו ולימדו [[אדריכל]]ים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את [[הסגנון הבינלאומי]], שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר ב[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של [[עיצוב פנים]] ועיצוב [[רהיט]]ים וכלי בית שונים -‏–‏ תחומים שנלמדו בבית הספר עוד לפני שמקצוע האדריכלות נלמד בו.
[[קובץ:Bauhaus.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בדסאו]]
[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]] - תל אביב]]
__TOC__
==מקור השם==
מקור השם "באוהאוס" (על פי אחת הסברות) הוא במונח "באוהיטה" (Bauhütte), שפירושו "[[צריף]] הבנאים". על פי חוקי הבנייה בגרמניה עד לעת החדשה, היה מוקם [[צריף]] בנאים לצד אתר הבנייה אליו היו מגיעים מדי יום צוותי העובדים באתר. אם היה היום מתאים לעבודה -‏–‏ היו הפועלים עוסקים במלאכת הבנייה, אך אם היה זה יום סוער וגשום, היו הפועלים מתכנסים באותו צריף וכל בעל מלאכה היה מלמד את שוליותיו את אומנותו.
 
בבואו להקים בית ספר לאמנות האדריכלות, מצא מייסד בית הספר "באוהאוס" [[ולטר גרופיוס]] לנכון לקרוא למוסד על שמו של אותו צריף בנאים, בו ילמדו התלמידים את רזי אומנות הבנייה מטובי האדריכלים והאמנים בדורם. הפירוש המילולי של השם "באוהאוס" הוא "בית הבנייה".
 
==לידתו של סגנון הבאוהאוס==
סגנון הבאוהאוס נקרא כך על שם בית הספר שנשא את אותו השם. אסכולה זו, יחד עםשכללה אדריכלים נוספים שלא היו קשורים לבאוהאוס, הובילה לפיתוח [[הסגנון הבינלאומי]], שהיה לסגנון השולט ברחבי העולם מ[[שנות ה-30]] ועד [[שנות ה-60]] בערך. רבים מבלבלים בין "סגנון הבאוהאוס" שהוא שם כללי לסגנונות שצמחו בבית הספר באוהאוס וכללו גם סגנונות עיצוב של [[ריהוט]] וכלי בית, לבין "הסגנון הבינלאומי".
 
סגנון הבאוהאוס נולד מתוך הצורך לשקם את גרמניה במהירות לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1919]] הטילה ממשלת גרמניה על ה[[אדריכל]] [[ולטר גרופיוס]] להקים מכון שיסייע בשיקום המדינה מבחינה תרבותית וחברתית. המכון שנקרא "באוהאוס" הוביל גישה שקראה להתנערות מהסגנון הפרוסי המצועצע, ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידאולוגיה התרבותית. בהתאם לכך הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס הוא נקי ופשוט, ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים, הן לייצור והן לשימוש. הבאוהאוס הוא אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות ה[[מודרניזם]], ובו טבע האדריכל [[מיס ואן דר רוהה]] את המשפט "פחות זה יותר".
[[קובץ:Bauhaus logo.png|שמאל|ממוזער|150px|[[סמליל]] הבאוהאוס.]]
 
בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון. בתקופה קצרה זו הוא העמיד מספר אדריכלים חשובים שהשפיעו השפעה רבה על הסגנונות העיצוביים המרכזיים של שנות ה-30 וה-40. עם המורים שלימדו בבית הספר נמנים האמנים [[ואסילי קנדינסקי]], [[פול קלה]], [[לסלו מוהולי-נג'י]], [[מרסל ברויאר]] {{אנ|Marcel Breuer}} ו[[יוזף אלברס]].
 
בין השנים [[1919]] ל-[[1924]] פעל בית הספר בוויימאר, משכנן של האקדמיה לאמנות ושל בית הספר לאומנות ומלאכה שייסד [[אנרי ון דה ולדה]]. למרות שגרופיוס הדגיש שבית הספר אינו פוליטי, היו מורי ותלמידי בית הספר הליברלים לצנינים בעיני הצבא, במיוחד לאחר ניצחון הימין בבחירות [[1924]] ב[[תורינגיה]]. ממשלת המחוז ביקשה לסיים את חוזי ההעסקה של כל המורים לקראת ספטמבר 1924 בשל היותו של המוסד חתרני ובלתי רווחי והיותו של גרופיוס "בלתי מוסרי". אולם אז הזמין ראש העיר [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|הסוציאל-דמוקרטי]] של דסאו, פריץ הסה, את בית הספר לעירו ואף ביקש מגרופיוס לעצב את מבנה בית הספר ואת מגורי המורים{{הערה|1=אוטו פרידריך, '''לפני המבול, ברלין 1933-1918''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2010 עמ' 152-155}}.
 
==מנהלי בית הספר==
*[[ואלטר גרופיוס]], 1919 -‏–‏ 1928
*[[האנס מאייר]], 1928 -‏–‏ 1930
*[[לודוויג מיס ואן דר רוהה]], 1930 -‏–‏ 1933
 
==הבאוהאוס בישראל==
{{ערך מורחב|הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל}}
[[קובץ:rechter.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדריכלות לבנה, [[יצחק רפפורט]]]]
[[קובץ:DanGarage in TelAviv 1935.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוסך דן]] בתל אביב -, 1935]]
 
אחד המקומות שבו זכה סגנון הבאוהאוס להצלחה הוא [[היישוב העברי]] ב[[ארץ ישראל]]. האידאולוגיה החברתית-תרבותית שמאחורי הבאוהאוס התאימה מאוד לתפישות הסוציאליסטית והרוח החלוצית, כמו גם הרצון לברוא ולעצב את העולם מחדש. תפישות הבאוהאוס באו לידי ביטוי בארץ ישראל דרך [[הסגנון הבינלאומי]]. הסגנון היה נקי מקישוטים, פשוט ותכליתי. הוא פיאר את אסתטיקת המכונה ודגל באחידות ב[[צבע]], בגמר ובחזיתות הצנועות והפשוטות. הסגנון ביטא נאמנה את רוח המקום והתקופה.
 
===ארץ-ישראלים בבאוהאוס===
עם תלמידי הבאוהאוס הרבים נמנו ארבעה תלמידים ארץ-ישראלים: [[אריה שרון]], [[שמואל מסטצ'קין]], [[מוניו גיתאי-ויינראוב]] ו[[שלמה ברנשטין]]. רות סידור, שניקראהשנקראה אז בשם סיטרואן, ממשפחת אמנים יהודים ברלינאים, הייתה מהנשים הבודדות שלמדו בבאוהאוזבבאוהאוס, במגמת אריגה. היא התחתנהנישאה עם חנןלחנן סיטרואן (סידור) גם הוא בוגר הבאוהאוזהבאוהאוס (יחד עם אחיוכאחיו הצייר ההולנדי פאול סוטרואןסיטרואן {{אנ|Paul Citroen}}) ושניהם עלו לארץ בעקבות ביתם-בתם ‏–‏ תמר סיטרואן -שושן.
 
===התאמות הבאוהאוס לאקלים הישראלי===