טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת התמונה לראש הערך
שורה 21:
 
=== אונקולוגיה ===
לסריקות PET המשתמשות בטרייסרב[[איזוטופ]] רדיואקטיבי של [[פלואור-18]] (<sup>18</sup>F-18) המחובר למולוקולת [[גלוקוז]]. החומר שמתקבל כתוצאה מכך הוא [[פלואורודיאוקסיגלוקוז]] (FDG), הנקראותהנקרא גם FDG-PET, שימוש נרחב באונקולוגיה קלינית. במנה טיפוסית של FDG בסריקה אונקולוגית יש מנת [[קרינה]] אפקטיבית של 14 [[זיוורט|מילי-זיוורט]].{{הערה|שם=Exposure|[http://hps.org/documents/Medical_Exposures_Fact_Sheet.pdf Exposure fact sheet] [[Health Physics Society]]}} טרייסר זה הוא [[אנלוגיה כימית|אנלוג כימי]] של גלוקוז. הוא נספג על ידי [[תא]]ים המשתמשים בגלוקוז ועובר [[זירחון|זרחון]] על ידי [[הקסוקינאז]] (אנזים שריכוזו גבוה בתאים ממאירים). אטום ה[[חמצן]] של הגלוקוז, המוחלף בפלואור-18 בעת ייצור FDG מגלוקוז, נחוץ עבור השלב הבא של מטבוליזם של גלוקוז, ולכן FDG, שאטום זה חסר לו, לא משתתף בתגובות נוספות. בנוסף, רוב הרקמות (פרט ל[[כבד]] ול[[כליה|כליות]]) אינן מסוגלות להסיר את הזרחן שנוסף למולקולות ה-FDG על ידי הקסוקינאז. משמעות הדבר היא שהמולקולה כלואה בכל תא שסופג אותה, עד דעיכתה, משום שסוכרים מזורחנים אינם יכולים לצאת מהתא, הודות למטענם היוני. כליאה זו מובילה למעשה לסימון רדיואקטיבי של רקמות עם ספיגת גלוקוז גבוהה, כמו המוח, הכבד, ומרבית הגידולים הסרטניים. כתוצאה מכך, סריקות FDG-PET יכולות לשמש לאבחון גידולים סרטניים, קביעת שלב המחלה ומעקב אחרי הטיפול בה, במיוחד במחלות מסוג [[לימפומת הודג'קין]], [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ו[[סרטן הריאה|סרטן הריאות]].
 
כיום, נכנסים בהדרגה גם [[איזוטופ]]ים ורדיוטרייסרים אחרים לשימוש בתחום האונקולוגיה. החומר <sup>11</sup>C-metomidate, לדוגמה, יכול לשמש לזיהוי גידולים שמקורם ב[[קליפת האדרנל|קליפת בלוטת יותרת הכליה (קליפת האדרנל)]].{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Khan TS | author2 = Sundin A | author3 = Juhlin C | author4 = Långström B | author5 = Bergström M | author6 = Eriksson B | title = 11C-metomidate PET imaging of adrenocortical cancer | journal = European Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging | volume = 30 | issue = 3 | pages = 403–410 | date = 2003 | pmid = 12634969 | doi = 10.1007/s00259-002-1025-9 }}}}{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Minn H | author2 = Salonen A | author3 = Friberg J | author4 = Roivainen A | author5 = Viljanen T | author6 = Långsjö J | author7 = Salmi J | author8 = Välimäki M | author9 = Någren K | author10 = Nuutila P | title = Imaging of adrenal incidentalomas with PET using (11)C-metomidate and (18)F-FDG | journal = J. Nucl. Med. | volume = 45 | issue = 6 | pages = 972–9 | date = June 2004 | pmid = 15181132 | doi = | url = http://jnm.snmjournals.org/cgi/content/full/45/6/972 }}}} דוגמה נוספת היא סריקת FDOPA PET-CT, שהוכיחה עצמה כשיטה רגישה יותר לזיהוי ואיתור [[פאוכרומוציטומה]] מאשר [[סריקת MIBG]].{{הערה|[http://hyper.ahajournals.org/content/38/1/6.full full text of early article on FDOPA PET for pheochromocytoma]}}{{הערה|[http://emedicine.medscape.com/article/379861-overview imaging overview]}}{{הערה|שם=pmid19862519|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Luster M | author2 = Karges W | author3 = Zeich K | author4 = Pauls S | author5 = Verburg FA | author6 = Dralle H | author7 = Glatting G | author8 = Buck AK | author9 = Solbach C | author10 = Neumaier B | author11 = Reske SN | author12 = Mottaghy FM | title = Clinical value of 18F-fluorodihydroxyphenylalanine positron emission tomography/computed tomography (18F-DOPA PET/CT) for detecting pheochromocytoma | journal = Eur. J. Nucl. Med. Mol. Imaging | volume = 37 | issue = 3 | pages = 484–93 | date = 2010 | pmid = 19862519 | doi = 10.1007/s00259-009-1294-7 }}}}