הגדודים העבריים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לגיוס חובה |
מ הוספת קישור למהפכת פברואר |
||
שורה 16:
רוטנברג הגיע ללונדון, נפגש עם ויצמן וניסה לשכנעו לתמוך בהקמת הגדודים העבריים. רוטנברג אמר לויצמן שהמלחמה זו הזדמנות לקדם את רעיון הרפובליקה בישראל. כדי לשכנע את מדינות ההסכמה, צריך להקים לגיונות יהודיים שיורכבו מגולים יהודים. לפי פרופ' [[מתתיהו מינץ]], רוטנברג קדם לז'בוטינסקי. רוטנברג פעל בספטמבר 1914, וז'בוטיסקי החל ב-1915.{{ש}}
עולה תהייה מה הניע את רוטנברג שנסע מטעם הס"ר לבירות לונדון וצרפת כדי שילחצו על רוסיה ליתר דמוקרטיזציה, לעסוק בעם היהודי ולנסוע לויצמן. מינץ הבהיר כי מבחינת רוטנברג, אלה לא היו מישורים נפרדים. לפני נסיעתו, רוטנברג לא דיבר ולא חיפש פתרון ל[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]], אלא זו הייתה תוצאה של שיחות רוטנברג עם מנהיגות הס"ר, שאותה הכיר, והיא שלחה אותו לצרפת. מינץ אמנם אינו סבור כי תהליך החזרה של רוטנברג אל העם היהודי היה שקרי, אך מדגיש את ההתאמה בין התנהלותו לאינטרסים של המפלגה ורוסיה. הראיה לשמירת הקשר והעדפת האינטרסים של המפלגה, הייתה השתלבותו המהירה והחלקה של רוטנברג בצמרת השלטון אחרי [[מהפכת פברואר]] 1917 בימי [[אלכסנדר קרנסקי]] הסוציאל-רבולוציונר.{{ש}}
גם הס"ר וגם ה[[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|קדטים]] חשבו שמספר היהודים ברוסיה היה גדול מדי, ועדיף שייצאו מרוסיה לפני המהפכה, משום שזה טוב גם ליהודים. הס"ר היו מודעים לאיבת היהודים למשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]] ברוסיה, לצד גאות באהדת היהודים לגרמניה שהעניקה להם חופש וזכויות,{{הערה|יוזמת פנחס רוטנברג להקמת הגדודים העבריים, מינץ, עמוד 182, עמוד 185–186}} ורוטנברג אימץ גישה זו של הס"ר. קידום רעיון הגדודים שיכבשו את הארץ מידי הטורקים, שותפיהם של הגרמנים, שירת את המגמות של המולדת הרוסית, בעלת הברית של צרפת ובריטניה.
| |||