מחנה העקורים גרוליאסקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים |
←המצב הכלכלי במחנה: תקלדה |
||
שורה 32:
בשל המצב הכלכלי הקשה באיטליה לאחר המלחמה, לעקורים לא הייתה אפשרות למצוא עבודה בקלות. לכן, ניסו חלק מהעקורים להרוויח כסף בתוך המחנה. למשל, היו נשים שתפרו בגדים מהבדים שקיבלו, ומכרו במחיר סמלי לעקורים אחרים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ort Union|קישור=http://dpcamps.ort.org/fileadmin/image_archive/reports/ort%20italy%20report.pdf|שם=Italy|כתב עת=Report on the Ort Activities: August 1946 – July 1947}}}}
הוותיקן אף הציע את עזרתו הכלכלית ליהודים במחנה העקורים, כדי לעזור ליהודים ניצולי השואה, באמצעות הבישוף של טורינו. מנהל המחנה מטעם אונרר"א כעס מאוד, וסירב לקבל את התרומה שהציע הבישוף של טורינו, משום שלטענתו מצבם של היהודים טוב מאוד, ואין הם צריכים עזרה כספית כלל. אך בתגובתו ניכר זלזול רב ביהודים שחיו במחנה. הוא לא כיבד את אורחות חייהם של היהודים במחנה, ואף האשים אותם בקיומו של [[שוק שחור]] במחנה. בסירובו לקבל את התרומה, הוא הגדיל
הטענה לגבי קיומו של שוק שחור במחנות עקורים של אונרר"א הייתה קיימת לא רק בגרוליאסקו. גם במחנות עקורים אחרים ברחבי איטליה האשימו את העקורים היהודים בהפרעה לסדר הציבורי ובקיומו של שוק שחור. העובדה שהיהודים קיבלו עזרה נוספת מארגוני סיוע יהודים רק הוסיפה להאשמות אלה. המשטרה האיטלקית לא הקפידה לחקור את האשמות אלה, אלא פעלה על סמך שמועות בלבד. עיקר עיסוקה היה בהפגת המתח בין קבוצות שונות של בני לאומים שונים במחנות העקורים.{{הערה|Susanna Kokkonen, '''The Jewish Refugees in Postwar Italy. 1945-1951,''' LAP LAMBERT Academic Publishing, 2011, pp. 62-63}}
| |||