מריאן פיית'פול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לגרסת כיסוי
שורה 47:
לאחר תקופה ממושכת בה חייתה ברחובות, עברה פיית'פול לגור בדירה נטושה ב[[צ'לסי (שכונה)|צ'לסי]], ללא מים חמים או חשמל, עם חברה דאז, בן בריירלי, מלהקת ה[[פאנק (Punk)|פאנק]] "הויבראטורים". בשנת [[1977]] הוציאה לאור פיית'פול את האלבום ''Dreaming my Dreams'', שהושפע ממוזיקת ה[[קאנטרי]].
 
לבסוף, בשנת [[1979]], לאחר תהפוכות ומשברים בלתי פוסקים, חזרה הקריירה של פיית'פול לכוחה המקורי ולמעבר לו, עם יציאת האלבום המצליח במיוחד, ''[[Broken English]]''. האלבום הושפע ממהפכת הפאנק שהתרחשה באותה תקופה, ומנישואיה לבריירלי באותה שנה. האלבום הציג את השינוי בסגנונה של פיית'פול מזמרת פופ שגרתית למוזיקאית ייחודית שניסיון חייה השפיע על יצירתה. סיגנונה החדש של פיית'פול בא לידי ביטוי בדרכים שונות באלבום. שני שירים הציגו את הביקורת החברתית של פיית'פול. הראשון היה השיר העונה על שם האלבום, שביקר את הטרור ששרר באירופה באותה תקופה, והשני היה [[גרסת כיסוי]] לשירו המפורסם של [[ג'ון לנון]], ''Working Class Hero''. מהצד השני בא לידי הביטוי הצד האישי שלה בשירים כמו ''The Ballad of Lucy Jordan'', ושיר החותם של האלבום, ''Why D'Ya Do It'', בעל המלל האגרסיבי שהושפע מהמשורר היצ'קוט וויליאמס. בנוסף, האלבום חשף את השינוי בקולה של פיית'פול, שבעקבות שנים של שימוש מתמשך בסמים, אלכוהול ועישון כבד, הפך לגס ועמוק יותר, אבל עוצמתי לא פחות.
 
===שנות השמונים===