הבדלים בין גרסאות בדף "רות בונדי"

הוסרו 100 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
מ (הגהה)
|אתר=
}}
'''רות בּוֹנְדִי''' (ב[[אנגלית]]: '''Ruth Bondy'''; ב[[צ'כית]]: '''Ruth Bondyová''';{{כ}} ([[19 ביוני]] [[1923]] - [[14 בנובמבר]] [[2017]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[ביוגרף|ביוגרפית]] [[ישראלי]]ת, כלת [[פרס סוקולוב|פרס סוקולוב לעיתונות]] ([[1967]]), [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ([[2006]]) ו[[פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת]] ([[2014]]).
 
==ביוגרפיה==
בתחילת [[1949]] [[העלייה ההמונית|עלתה לישראל]] במסגרת [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]]. למדה עברית ב[[אולפן עברית|אולפן]], החלה לעבוד ב"הדור" (עיתון אחר הצהריים של [[מפא"י]]), ומ-[[1951]] בעיתון "[[אומר]]" (העיתון ל[[עולה חדש|עולים]]) ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]". במשך עשרות שנים נמנתה עם מערכת "דבר" ו"[[דבר השבוע]]". בונדי עבדה 30 שנה בתחום העיתונות בישראל. היה לה מדור [[סאטירה|סאטירי]] אישי ב"דבר השבוע" בשם "יהיה טוב"; מבחר טורים פרי עטה שפורסמו במדור זה יצאו לאור כספר בשם זה. בשנת [[1967]] זכתה ב[[פרס סוקולוב|פרס סוקולוב לעיתונות]], במדור רפורטז'ה ו[[פיליטון]] (האישה הראשונה שזכתה בפרס זה).
 
הייתה מכוכבי התוכנית "[[שלושה בסירה אחת (רדיו)|שלושה בסירה אחת]]", ששודרה ב"[[קול ישראל]]" ב[[שנות החמישיםה-50]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] כתבה את התסריט לפרקי "[[עברית בסימן טוב]]".
 
פרסמה [[אוטוביוגרפיה]] בשם "שברים שלמים" בה היא מעלההעלתה את קורות חייה החל מנעוריה ב[[פראג]], אימת ה[[נאצים]] ועד עלייתה לישראל והשתלבותה בה מבחינה חברתית וכן בעבודת העיתונאות והספרות.
 
כתבה ביוגרפיות של [[חיים שיבא]], [[פנחס רוזן]] ו[[אנצו סרני]], וכן מדריך לכתיבה עיתונאית, [[ספר בישול]] וקובץ מחקרים שעוסקים בתולדות יהדות צ'כיה. כמו כן, תרגמה לעברית מבחר ספריםסופרים מהשפה הצ'כית, ביניהם:בהם [[קארל צ'אפק]], [[ירוסלאב האשק]], [[מילן קונדרה]], [[אביגדור דגן]], [[בוהומיל הראבאל]], [[פרידריך דירנמאט|פרידריך דירנמט]] ואחרים.
 
לימדה במשך שנים [[הבעה בכתב]] במסגרת התוכנית ללימודי [[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בראשות [[שלום רוזנפלד]].
 
במסגרת ביקורו של ה[[אפיפיור]] [[בנדיקטוס השישה עשר]] ב[[מדינת ישראל]] ב-[[11 במאי]] [[2009]] הוא הופגש במוסד [[יד ושם]] ב[[ירושלים]] עם שישה ניצולי השואה ואחד מ[[חסידי אומות העולם]]. רות בונדי הייתה אחת מששת הניצולים שהוצגו בפני האורח.{{הערה|[http://www.yadvashem.org/he/pope-visits/benedict/meetings מקבלי פניו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16], באתר [[יד ושם]], 11 במאי 2009}} בונדי הייתה ממקימי [[בית טרזין]].{{הערה|[https://bterezin.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F/ הקמתו של בית טרזין], באתר [[בית טרזין]]}}
 
בונדי הייתה נשואה לעתונאילעיתונאי [[רפאל בשן]] משנת [[1954]] עד פרידתם בשנת [[1981]], לאחר שנים שבהן סבל מ[[אלכוהוליזם]].{{הערה|{{nrg|טל בשן|אבי, רפאל בשן: טל בשן נפרדת, ברשימה אישית יוצאת דופן, מאביה, העיתונאי רפאל בשן, שהלך לעולמו|103/426|12 בינואר 2001|archive|}}.}} בתם היחידה היא העיתונאית [[טל בשן]].
 
בשנת [[2014]] הפקידה את ארכיונה ([[1945]]–[[2012]]) ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/news/newsletter/2015/april-2015/Pages/Ruth-Bondy.aspx רות בונדי תורמת את ארכיונה לספרייה הלאומית], באתר [[הספרייה הלאומית]], אפריל 2015}} הייתה ממקימי [[בית טרזין]].{{הערה|[https://bterezin.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F/ הקמתו של בית טרזין], באתר [[בית טרזין]]}}
 
בונדי הייתה תושבת [[רמת גן]], ו[[יקיר רמת גן|יקירת העיר]]. נפטרה ב-[[14 בנובמבר]] [[2017]] בביתה.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|הסופרת והעיתונאית רות בונדי הלכה לעולמה|5043029|14 בנובמבר 2017}}}}{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|הסופרת והעיתונאית ניצולת השואה רות בונדי מתה בגיל 94|1.4604676|14 בנובמבר 2017}}}}
 
==ספריה==
* {{הארץ|רונית ורד|המָרָקאית מפראג|1.2465151|22 באוקטובר 2014}}
* {{סימניה סופר|21064}}
* {{הארץ|עופר אדרת|הסופרת והעיתונאית ניצולת השואה רות בונדי מתה בגיל 94|1.4604676|14 בנובמבר 2017}}
 
מפרי עטה:
 
{{מיון רגיל:בונדי, רות}}
 
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי]]