האימפריה הקרולינגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 43:
בנוסף לאאכן כמרכז ארמונו של קרל אינגלהיים אם ריין זכתה לחשיבות גם היא בתקופתו והייתה ביחד עם אאכן לשני המרכזים הראשיים של האימפריה כרומא משמשת כמרכז הרוחני בו יושב האפיפיור.
 
מבחינת השקפת עולמו של קרל ראה בו יותר כפרנקי מאשר כגרמני, בצורה דומה במיוחד לזאת של [[אוטו פון ביסמרק]] שראה אותה יותר כפרוסי גם כן. נוסף על כן התדמית של קרל גבוה הקומה ובעל הקול הצלול נשארה חקוקה בדברי ההיסטוריה האירופאית עד ימנו אנו.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Emil Ludwig|שם=The Germans|מו"ל=Hamish Hamilton|שנת הוצאה=1942|עמ=21-22}}</ref>}}
 
=== קרל הגדול כאיש אשכולות וחצר מלכותו ===
באאכן, ליד ארמונו, הפעיל קרל מעגל גדול של מלומדים שהחשוב שבהם הגיע במיוחד מאנגליה והוא אלקואין מיורק.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XIX The court of Charles}}}} אלוקואין לקח חלק משמעותי מיוחד מהתחייה הקרולינגית שנודעה בשם הרנסאנס הקרולינגי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kenneth O. Morgan|שם=The Oxford History of Britian|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2010|עמ=89}}}} כך גם היה עם ס. וויליברוד (S. Willibroad) שהיה למיסיונר חשוב בסקסוניה. בכל מקרה החצר שלו שפעה במקצועות ותחומים בהם עסקו אותם מלומדים ובהם: רטוריקה, גאומטירה, אסטרונומיה, תחביר ומוזיקה. הלימודים היו משולבים עצמם גם כשהם מערבים חלקים לא-נוצריים שמקורם ברומא העתיקה בתקופה המאוחרת יותר וגם חלקים נוצריים-רוחניים כמו כתביו של אוגוסטינוס למשל. הלטינית הייתה הבסיס של כל תחומי הלימוד והיוותה חלק אינטגרלי מכלל הלימודים הגבוהים בחצר המלכות. בחצר המלכות נודע בשם פלאקוס בעוד שקרל כדויד. בחצר המלכות פעל גם תאודולף (שנקרא בה בשם "פינדאר") שהיה לבישוף הראשי של העיר אורלינס . כך גם לידראדה (Leidrade) שהיה לארכיבישוף של ליון ואיתו גם ס. בנדיקטוס. בחצר פעל גם סמאראגד שהיה לראש המזנר של מנזר מיכאל הקדוש. אלקואין מאוחר יותר עבר לטורס (Tours) כרצון קארל, כשהוא היה מעל לגיל 60. הוא לימד במקום מספר שנים ובזמן הזה פתח בית ספר מיוחד ללימודים מתקדמים. הוא חי במקום עוד כשמונה שנים ובינתיים התכתב עם קרל. התכבות זאת הייתה הוכחה מוצקה לקשר החם ביניהם שהמשיך להישמר גם אחרי שעזב את חצר המלכות באקס לה שפל. הוא עסק גם בחידוש ותיקון ספרי קודש במקומו החדש בטורס, כך שהוא הורה על בדיקה של הספרים ועל תיקון חלקים מהם. הוא העסיק בעת זו גם אנשים ובהם סופרים שלמעשה פיתחו על ידי כתיבה על קלף סגנון כתיבה חדש והוא סגנון הכתיבה הקרולינגי (Caroline script, ראה-[[קליגרפיה קרולינגית]]). כתב זה היה למעשה לפשוט הרבה יותר מקודמיו להבנה ונודע בכך עד מאוד בהמלך ההיסטוריה (בניגוד לכתב הלטיני ברומא העתיקה או לכתב הגותי).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XIX The court of Charles}}}}
 
לקרל הגדול היה אינטרסט מיוחד גם באדריכלות הקלאסית-הוא זה שהיה למעשה המבשר העיקרי הראשון של אדריכלות המערב שנית אל תחומי גרמניה של היום. במסעו באיטליה אסף קרל שרטוטים ואף מודלים שאותם נשא עימו עד לתוככי ממלכתו. חומרים אלו למעשה הדגימו את למשל מבנה העמוד הרומי-מאפיין אחד מתוך רבים שהקנה לארמונו באאכן אך גם לארמונותיו האחרים באינגלהיים (Ingelheim) ואף ב-Nymwegen. לקרל היו אף שאיפות אדירכליות רבות הרבה יותר ממה שהתממש במציאות שתארו הקמה של עיר בירה בסגנון האדריכלי-הקלאסי ואף יצירת העתק או מבנה דומה במיוחד לבזיליקת פטרוס הקדוש השינה ברומא, כל זאת בתוככי ממלכתו. חשוב גם להבין כי השאיפות של קרל והמבנים אשר בנה היו בתקופה מאוד בעייתית מבחינה הנדסית. מיומנויות בסיסיות אבדו למעשה מן הידע של בני אירופה אותה התקופה-כך למשל כמו מיומנות חישול הברזל אשר אבדה מהם. לצורך הדוגמה אותה התקופה למעשה מבנים ההתקופה הרומאית כמו הקולוסיאום למעשה החלו בתהליך פירוק רק כדי להוציא מתוכם את הברזל המחושל שהיה למצרך כל כך נדיר אותה עת. כך גם זיגוג זכוכית הפך לעבודה נדירה הרבה יותר ומבנים אותה התקופה למעט כנסיות לא ממש הכילו חלונות מזכוכית. למעשה רוב הבתים של האנשים הפשוטים באימפריה אותם הימיםהיו מורכבים מחלל משפחה אחד גדול נטול חלונות כלל עם חור בתקרה כדי לתת לעשן לצאת החוצה מתוך הבית (במקרה והשתמשו באש למשל).אורובת למשל לא היו נפוצות כלל אותה התקופה (דבר שהיה קשה למצוא אפילו במבנים מהדרג הגבוה ביותר דוגמת ארמונות). קרל מצא גם במוזיקה עניין רב, בייחוד כנחפש אליה פעמים רבות בעת ביקוריו בכנסייה.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Erich Kahler|שם=The Germans|מו"ל=Westview Press|שנת הוצאה=1985|עמ=45-46}}</ref>}}
 
בספרות גם הייה לקרל השפעה מוחצת אותה התקופה כאשר הוא הביא לחצר מלכותו מלומדים רבים בנושא הספרות מ[[פיזה]] ואף מ[[פארמה]].<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Emil Ludwig|שם=The Germans|מו"ל=Hamish Hamilon|שנת הוצאה=1942|עמ=23}}</ref>}}
 
=== מותו של קרל הגדול ===