אלוהים לא משחק בקוביות – הבדלי גרסאות

הרקע לאמרה הוא פיתוחה של מכניקת הקוונטים, תורה [[פיזיקה|פיזיקלית]] מהפכנית שזכתה להצלחה מרהיבה בהסברת תופעות חריגות שהטרידו [[פיזיקאי]]ם בראשית [[המאה ה-20]]. לזכותו של איינשטיין עצמו נזקפת תרומה מכרעת למכניקת הקוונטים, אך הוא התנגד באופן חריף למסקנות שעלו ממנה. מהניסוח המתמטי של מכניקת הקוונטים עלה ש[[אקראיות]] שזורה בחוזקה ב[[טבע]]. הפיזיקה שלפני התורה הקוונטית תארה את [[היקום]] כעולם [[דטרמיניזם|דטרמיניסטי]] – לכל תהליך יש תוצאה אפשרית אחת בלבד שנכפית על ידי [[חוק פיזיקלי|חוקי הפיזיקה]]. מכניקת הקוונטים ערערה על התפיסהתפיסה הזוזו מן היסוד, והראתה שלתהליכים בסיסיים בטבע ייתכנו כמה תוצאות אפשריות, ושלכל היותר ניתן לקבוע את ה[[הסתברות]] שתוצאה כלשהי תתקבל.

איינשטיין לא היה מוכן לקבל רעיון זה. הוא הקדיש חלק ניכר מעבודתו לניסיון להוכיח כי הגרסה ההסתברותית אינהאיננה שלמה. הוא האמין שמכניקת הקוונטים היא צל ל[[תאוריה]] בסיסית יותר, והסיבה שיש אלמנט הסתברותי בה היא שטרם חשפנו את המנגנונים היסודיים של התאוריה הבסיסית שהם דטרמיניסטיים בעיקרם. גישה זו נודעה כ"[[תאוריות משתנים חבויים|גישת המשתנים החבויים]]" ואיינשטיין היה לדובר המוכר ביותר שלה. מנגד לעמדתו של איינשטיין עמדה [[פרשנות קופנהגן]], בראשותו של [[נילס בוהר]], שטענה כי לעצמים אין בכלל [[גודל פיזיקלי|גדלים פיזקליים]] מוגדרים ([[מיקום (גאוגרפיה)|מיקום]], [[מהירות]], [[אנרגיה]] וכו') כל עוד אלו לא נמדדים. ואילו כאשר הגדלים נמדדים, המדידה כופה על העצם קבלת גדלים פיזיקליים מדויקים שנבחרים באופן אקראי (לפי הסתברויות הניתנות לחישוב) בו במקום (השפעת האקראיות בלתי מורגשת בתנאים השוררים בחיי היום-יום). איינשטיין לגלג על השקפת בוהר באומרו: {{ציטוטון|האם אתה מאמין באמת ובתמים שהירח אינו קיים אלא אם כן אנו מסתכלים עליו?}}.