מאיר אטינגר – הבדלי גרסאות

אטינגר היה פעיל ב[[מאחזים]] שהוקמו ונתמכו על ידי תנועות 'נחלה' ו'נוער למען ארץ ישראל' של [[דניאלה וייס]]{{הערה|{{nrg|הודיה כריש חזוני|אלמנת הרב כהנא: יהודי אחראי לדומא? לא מסתדר|754/261||1|2}}}} ולא [[שירות בצה"ל|שירת בצה"ל]]. במרץ [[2011]] נחקר במשטרה, לאחר שקצין משטרה טען שראה אותו תוקף עדר [[צאן]] של [[רועה צאן|רועה]] [[פלסטינים|פלסטיני]], והורג [[כבשה]]; אולם התיק נגדו נסגר ללא הגשת [[כתב אישום]], בנימוק של 'העדר תשתית ראייתית' בעקבות סתירות בעדותו של הקצין.{{הערה|{{הארץ|ניר גונטז'|איך זה שהמשטרה סגרה את התיק נגד היעד היהודי מס' 1 של השב"כ?|1.2706428|13 באוגוסט 2015}}}}. בתקופה זו התגורר אטינגר במאחז 'רמת [[מגרון (מאחז)|מגרון]]' והשתתף בפעילויות מאורגנות של [[נוער הגבעות]].{{הערה|שם=שרון}}.

בספטמבר [[2011]] קיבל [[צו הרחקה]] מאזור [[יהודה ושומרון]] ועבר להתגורר ב[[ירושלים]].{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר|נכדו של הרב כהנא הורחק מהגדה "מטעמי ביטחון"|1862781|22 בספטמבר 2011}}{{ש}}{{הארץ|חיים לוינסון|נכדו של הרב מאיר כהנא הורחק משטחי יהודה ושומרון בצו צבאי|1.1480669|22 בספטמבר 2011}}}}. כעבור חודשיים קיבל צו הרחקה לשבועיים מאזור [[שוק מחנה יהודה]], לאחר שעסק במיפוי בתי עסק שמעסיקים רק יהודים בלבד, במסגרת מיזם לעידוד צרכני של [[עבודה עברית]].{{הערה|{{הארץ|עוז רוזנברג|בימין הקיצוני ממפים חנויות המעסיקות ערבים בי-ם|1.1571146|21 בנובמבר 2011}}}}. בהמשך אותה שנה נעצר במסגרת "פרשת המרגלים", בעקבותמשום ריכוזשריכז מוקד מידע למעקב אחר התארגנות כוחות צה"ל לפינוילפינויי מאחזים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל את הפינוי. הוא הפר [[מעצר בית]],{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר|הנכד הפר את מעצר הבית: אלמנת הרב כהנא נחקרה|2547399|05 ביולי 2012}}}}, ו[[מעצר בישראל|נכלא]] בתקופת משפטו ב[[בית סוהר]]. לבסוף הורשע ב־[[2012]], במסגרת [[עסקת טיעון]], בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", נידון למאסר בפועל לתקופה החופפתשחפפה את תקופת מעצרו, כ-6 חודשים, ושוחררולכן שוחרר מיד.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|עסקת טיעון ועונשים קלים לפעילי ימין שעקבו אחר כוחות צה"ל|1.1894071|26 בדצמבר 2012}}}}{{הערה|{{ערוץ7|שלמה פיוטרקובסקי|3 חודשי מאסר לנאשמים בפרשת "המרגלים"|257230|9 ביוני 2013}}}}.

בינואר [[2014]], לאחר עקירת מטע באזור המאחז [[אש קודש]] בידי כוחות הביטחון, היה אטינגר אחד מאנשי קבוצה שנכנסה לכפר [[קוסרא]], כשחלקם [[רעול פנים|רעולי פנים]]. הקבוצה הותקפה באבנים בידי פלסטינים וכותרה. חבריה נפצעו ושוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.{{הערה|שם=ראיון|[https://www.youtube.com/watch?v=uPi9vkuz85E ראיון עם אטינגר לאחר האירוע, אתר 'הקול היהודי']}}{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|מתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא|1.2210572|7 בינואר 2014}}}}. הקבוצה טענה שהיא טיילה לצורך הפגנת נוכחות בעקבות ההרס באש קודש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=uPi9vkuz85E|הכותב=|כותרת=עדות וידיאו מהלינץ' בקוצרא|אתר=|תאריך=}}}}. בהמשך שנה זו המליץ השב"כ על [[מעצר מנהלי]] לאטינגר, אך ההמלצה נדחתה על ידי [[פרקליט המדינה]] [[שי ניצן]] בשל חוסר בראיות מספיקות. במקום זאת קיבל אטינגר [[צו הרחקה]] משטחי יהודה ושומרון וירושלים, ועבר להתגורר ב[[צפת]].

בתחילת אוגוסט 2015 נעצר אטינגר,{{הערה|שם=שרון|{{נענע10|רועי שרון|מעצרו של מאיר אטינגר הוארך בשישה ימים נוספים|1141248|4 באוגוסט 2015}}}}{{הערה|שם=מאקו201508|{{mako|עופר חדד|כך הפך מאיר אטינגר ליעד מרכזי של השב"כ|d8f17cdeb05fe41004|news-military/security-q3_2015|3 באוגוסט 2015}}}} ולאחר כשבוע חתם שר הביטחון [[משה יעלון]] על צו מעצר מנהלי לאטינגרנגדו לחצי שנה, שאושר בידי [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], על בסיס מסמכים חסויים של ה[[שב"כ]], שהעריכו כי אם לא ישהה במעצר ימשיך אטינגר בפעילויות להגשמת חזונו. הרקע למעצר היה [[הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא]] ביולי [[2015]], [[הצתה|הצתת]] [[כנסיית הלחם והדגים]] ביוני 2015, ופעילות [[תג מחיר (דרך פעולה)|תג מחיר]] נוספות באותה תקופה. גורמי ביטחון ייחסו לאטינגר ארגון פעילים סביבהפצת אידאולוגיה שגיבש המכונה 'המרד', השואפת לערער את קיומה של מדינת ישראל, כדי להקים מדינת הלכה וכן את [[בית המקדש השלישי]]. זאת, באמצעות פעולות [[פרובוקציה|פרובוקטיביות]] שיביאו לדיון ציבורי בנושאים רגישים, כדוגמת היחס בין התורה לדמוקרטיה, יחסי דתיים-חילוניים בישראל ויחסי יהדות-נצרות.{{הערה|שם=בשםהסב|{{ynet|איתי בלומנטל|בשם הסב: כך תכנן נכדו של הרב כהנא את "המרד" שיפיל את השלטון בישראל|4687158|4 באוגוסט 2015}}}}{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|הנאשם ברצח בדומא סומן כיעד למעקב שנה לפני ההצתה|1.2864198|26 בפברואר 2016}}}} אטינגר טען להגנתו שלא היה מוערב במעשים אלימים, וש"מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם".{{הערה|{{וואלה!|שבתי בנדט|אושר מעצרו המנהלי של מאיר אטינגר, "היעד המרכזי של השב"כ"|2891528|20 בספטמבר 2015}}}}

אטינגר נכלא תחילה ב[[כלא איילון]], וכעבור זמן קצר הועבר ל[[צינוק]] ב[[כלא אשל]] ב[[באר שבע]]. באוקטובר 2015 פתח ב[[שביתת רעב]] בגלל שלילת הזכות לשיחות טלפון,{{הערה|{{חרדים10|חיים טוויל|אטינגר הורשה לשוחח בטלפון – וסיים שביתת הרעב|213425|13 באורטובר 2015}}}}, ובינואר [[2016]] פתח בשנית בשביתת רעב, במחאה על הארכת מעצרו המנהלי.{{הערה|{{סרוגים|גיא עזרא|העציר המנהלי שובת הרעב איבד את הכרתו|137610-העציר-המנהלי-שובת-הרעב-איבד-את-הכרתו|27 בינואר 2016}}}}. בפברואר 2016 הוארך מעצרו בארבעה חודשים נוספים. במהלך המעצר נולד בנו הבכור. אטינגר לא השתתף ב[[ברית מילה|ברית המילה]], בשל התנגדות השב"כ.{{הערה|שם=אטינגר_ברית}} ביוני 2016 שוחרר ממעצר מנהלי, אך הוטלו עליו מגבלות של מעצר בית לילי, איסור כניסה לליהודה ושומרון, ירושלים ו[[יד בנימין]], וכן נאסר עליו ליצור קשר עם רשימה של 92 אנשים.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|מאיר אטינגר שוחרר ממעצר|323165}}}}{{הערה|{{ynet||פעיל הימין מאיר אטינגר שוחרר ממעצר מנהלי לאחר כ-10 חודשים|4810512|1 ביוני 2016}}}} במהלך מעצרו המנהלי לא התגבשה נגד אטינגר תשתית ראייתית, ולא הוגש נגדו כתב אישום.{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון|מאיר אטינגר: "או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה"|4834594|28 ביולי 2016}}}}

בשנת 2016 הוציאו חבריו של אטינגר חוברת עם שיריו בשם "שירת הרוח" ובה שירים שנכתבו בעת מעצרו.{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8-5893 חוברת השירים של מאיר אטינגר]}}. לאחר שחרורו פרסם באתר "הקול היהודי" את סיפור מעצרו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hakolhayehudi.co.il/item/blogs/301-%D7%95%D6%B0%D7%A1%D6%B5%D7%A4%D6%B6%D7%A8-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%AA%D6%B7%D7%91-%D7%90%D6%B4%D7%99%D7%A9%D7%81-%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%91%D6%B4%D7%99|הכותב=מאיר אטינגר|כותרת=וספר כתב איש ריבי|אתר=הקול היהודי|תאריך=}}}}

בשנת 2017 נבחר כחבר מועצה בתנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.derech-chaim.org/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94/|הכותב=|כותרת=מועצת התנועה - תנועת דרך חיים|אתר=|תאריך=}}}}, וכראש תא ההסברה של התנועה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=u6WIcj1nK-M|הכותב=|כותרת=על פעילות אגף ההסברה|אתר=|תאריך=}}}}