היינריך היינה – הבדלי גרסאות

היינה מצדו החליף במהרה את הטון הרומנטי, בכך ששיווה לו גוון [[אירוניה|אירוני]] ועשה שימוש באמצעי הספרותי של השיר הרומנטי גם לשירים בעלי אופי [[פוליטיקה|פוליטי]]. הוא עצמו כינה את עצמו "רומנטיקאי שברח". כך למשל לעג להתפעמות הרומנטית מן הטבע בשירו Das Fräulein stand am Meere (עמדה הנערה על שפת הים).

 

היינה עצמו חווה את הים לראשונה בשנים [[1827]]–[[1828]] במסעות ל[[אנגליה]] ול[[איטליה]]. את התרשמויותיו תיעד בטקסטים חדשים בסדרת "תמונות המסע" שפרסם בין [[1826]] ו-[[1831]]. עליהם נמנים בין השאר מחזור השירים "הים הצפוני" והיצירות "מרחצאות לוקה" ו"אידיאות. ספר לה גרנד", שהוא כתב מתוך תמיכה ב[[נפוליון]] ובהישגיה של [[המהפכה הצרפתית]]. בתקופה זו התגלה בהדרגה כשרונו הספרותי הגדול של היינה. בתחילת שנות השלושים של [[המאה ה-19]] כבר נפוצו המוניטין שלו בגרמניה ובאירופה כולה.