ציד – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

{{להשלים|נושא=ספורט}}

לפני [[ביות בעלי חיים]] על ידי ה[[אדם]], בחרו לעתים בני האדם לצוד כאחת הדרכים להשגת [[מזון]], [[ביגוד]] או צרכים אחרים שנזקקו להם, וייתכן שאף לשם הנאה, כפעילות חברתית או טקסי חניכה או בגרות [[שבט]]יים. השגת ה[[מזון]] העיקרית של בני האדם התבצעה על ידי איסוף גרגרים, עלים ופירות ובשלב התפתחותי מאוחר יותר, גם על ידי ציד של בעלי חיים. לאחר פיתוח ה[[חקלאות]] במסגרת [[המהפכה הנאוליתית]] ובעקבות [[ביות]] בעלי חיים, נחלש הצורך של האדם לצוד לשם השגת [[חלבון|חלבונים]], שהכרחיים ל[[תזונה|תזונתו]] של האדם.

 

==ציד ביהדות==

 

 

כיוון שעל פי ה[[הלכה]] היהודית נדרשת [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] כדי להתיר בשר חיה לאכילה, יש צורך לתפוס את בעל החיים הניצוד כשהוא בחיים. כמו כן, גם בעל חיים שנפצע באופן רציני אינו כשר לאכילה, כיון שהוא בגדר [[טרפה]]. דרישה זו מגבילה מאוד את אפשרויות הציד שכן לא ניתן לירות [[חץ וקשת|חצים]] או כדורים על חיה שרוצים לצוד כדי לאוכלה.

 

 

גם בהלכה קיימת הסתייגות מציד לשם ספורט. ה[[רמ"א]]{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] אורח חיים שטז,ב, בשם ה"אור זרוע".}} פוסק: "ויש אומרים אף בחול אסור לצוד ב[עזרת] כלבים משום מושב לצים". דברים חריפים בעניין כתב הרב [[יחזקאל לנדא]], רבה של [[פראג]] ומגדולי הפוסקים בחציה השני של [[המאה ה-18]] בשו"ת "נודע ביהודה". הוא אמנם מתיר ציד מעיקר הדין, וכותב שאין בדבר משום [[צער בעלי חיים (יהדות)|צער בעלי חיים]], מכיוון שציד הוא בכלל צורכו של בן אדם, אך הוא מסתייג מאוד מציד ספורטיבי: {{ציטוטון|"ואמנם מאד אני תמה על גוף הדבר: ולא מצינו איש ציד רק בנמרוד ובעשו, ואין זה דרכי בני אברהם יצחק ויעקב... ואיך ימית איש ישראלי בידיים בעלי חיים בלי שום צורך, רק לגמור חמדת זמנו להתעסק בצידה?"}}{{הערה|1=שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן י.}}.

* {{הארץ|עמליה רוזנבלום|מסע שמתחיל בהלוויה של דורבן|1.1708954|18 במאי 2012}}

* [[מרדכי כסלו]], [http://web.archive.org/20110721134448/www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=778&Itemid=20 צֵיד ציפורים, מקלות דבק והערף הדביק - ריאליה ומקורות], '''[[על אתר]]''', באתר [[מכללת הרצוג]]

 

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:ספורט אתגרי]]