נואל קאוורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מלחמת העולם השנייה: פרס אוסקר לשם כבוד |
|||
שורה 47:
ידידו הקרוב, [[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת]], עודד את הממשלה להעניק לקאוורד תואר אבירות בשל מאמציו ב-[[1942]]. [[וינסטון צ'רצ'יל]] בלם את הדבר, בשל הסתייגותו מסגנון חייו הנוצץ של קאוורד.{{הערה|שם=autogenerated1 }} סיבתו הרשמית של צ'רצ'יל היה הטלת קנס של מאתיים לירות שטרלינג בשל עבירות מטבע זר (הוא הוציא 11,000 לירות שטרלינג בטיולו באמריקה). לו הגרמנים היו פולשים לאנגליה היה קאוורד עלול להיאסר ולהיהרג בשל הכללתו ב'ספר השחור' שלהם, ביחד עם אישי ציבור נוספים כגון [[הרברט ג'ורג' ולס]], בשל דעותיו הסוציאליסטיות. כמה סבורים, לעומת זאת, כי תואר האבירות נמנע ממנו בשל ההומוסקסואליות שלו. מתיעוד שהתגלה לאחרונה נמצא שקאוורד היה ברשימת החיסול של הנאצים בשל שירותו ב-[[MI6]].
קאוורד כתב ופרסם כמה שירים פופולריים ביותר במהלך המלחמה, המפורסמים שבהם הם 'London Pride' ו-'Don't Let's Be Beastly to the Germans'. הוא התלונן בפני [[וינסטון צ'רצ'יל]] חברו לציור כי הוא חש שאינו עושה די על מנת לתמוך במאמצי המלחמה. צ'רצ'יל הציע להפיק סרט שיתבסס על הקריירה של סרן לורד [[לואי מאונטבטן]]. התוצאה הייתה סרט דרמה ימי, 'In Which We Serve', שבו קאוורד כתב, כיכב, הלחין את המוזיקה וביים בשיתוף פעולה עם [[דייוויד לין]]. הסרט נחל הצלחה משני עבריו של האוקיינוס האטלנטי וקאוורד זכה ב[[פרס אוסקר
ב[[שנות ה-40]] כתב קאוורד כמה ממחזותיו הטובים ביותר. הפרשנות החברתית 'This Happy Breed' והדרמה הקומית המורכבת וה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפית]] למחצה 'Present Laughter', שניהם ב-1939, ששולבו מאוחר יותר עם הקומדיה השחורה המוצלחת ביותר 'Blithe Spirit', ב-[[1941]], כשקאוורד מככב בעת ובעונה אחת בשלושתם יחד. 'Blithe Spirit' הייתה שובר קופות שהגיעה לשיא הכנסות שלא נשבר עד ל[[שנות ה-70]], ועובדה מאוחר יותר ל[[סרט קולנוע]] שביים [[דייוויד לין]].
| |||