ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות

מתוארכת בין השנים 9000 לפנה"ס - 7000 לפנה"ס לערך. בתקופה זו התבססו הכפרים החקלאיים. ה[[חקלאות]] הופכת להיות הבסיס הכלכלי העיקרי של אנשי התקופה. [[גידולי היסוד הנאוליתיים|הגידולים העיקריים]] הם [[דגן|דגניים]] ו[[קטניות מאכל בתקופת הברזל בדרום הלבנט|קטניות]]. בנוסף [[עז]]ים ו[[כבש]]ים מבויתים החליפו חלקית את צייד [[חיית בר|חיות הבר]]. אחת ההתפתחיות החשובות היה המעבר ממבנים עגולים בתקופות קודמות למבנים מלבניים עם חדרים פנימיים. רצפות של בתים רבים כוסו בשכבות עבות של [[טיח]] שנוצר מכתישת אבני גיר ושריפתם. התפתחות זאת אופיינית לאזורים שבהם התבססה כלכלה חקלאית, יש גידול באוכלוסייה ולמשק הבית נוספו חיות מבויתות. השערת החוקרים היא שהשינוי נבע מהצורך להוסיף חדרים למשפחה המתרחבת. ההתפתחות בארץ ישראל הייתה חלקה מתמונת ההתפתחות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] כולו{{הערה|עופר בר יוסף, '''מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא''' יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 90.}}.