אמיש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר ומיזוג פסקת הרקע לתוך הפתיח
שורה 1:
[[קובץ:DSCN4624 holmescountyamishbuggy e.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג מקהילת האמיש נוהג בכרכרה בעיירה הולמס קאונטי שב[[אוהיו]]]]
{{פרוטסטנטיות}}
'''אָמִישׁ''' (ב[[אנגלית]]: '''Amish''') הוא שמה של [[קהילה]] [[נצרות|נוצרית]] [[אנבפטיסטים|אנבפטיסטית]] ([[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]]) שמאמיניה חיים בצפוןהמתגוררת ב[[ארצותאמריקה הבריתהצפונית|צפון אמריקה]]. יישוביה פזורים ב-22 מדינות בארצות הברית (בעיקר ב[[פנסילבניה]]) ובחבל [[אונטריו]] שב[[קנדה]]. האמישים נודעים בתור אנשים השומרים על אורח חיים פשוט, לבוש מסורתי והימנעות משימוש ב[[טכנולוגיה]] מודרנית.
 
מקור האמיש הוא ב[[שווייץ]] וב[[גרמניה]]. עד [[המאה ה-17]] היו האמיש חלק מן ה[[מנוניטים]] - [[קהילה]] אנבפטיסטית ("מטבילה בשנית") שהאמינה כי אין כל משמעות לטבילהל[[טבילה לנצרות|טבילה]] בילדות, כאשר הילד אינו מסוגל לעמוד על דעתו, וכי הטבילה האמיתית היא טבילת מבוגרים המסוגלים לקבל על עצמם [[סקרמנט]] זה. אנשיחברי הקהילה מאמיניםנרדפו גםהן על ידי הממסד הדתי והן על ידי הממסד המדיני ב[[פציפיזםגרמניה]], ולכן כבר במהלך [[המאה ה-18]] היגרו ברובם ל[[ארצות הברית]], והתיישבו במדינת [[פנסילבניה]], ממנה התפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות בצפון אמריקה.
 
עקרונות האמיש מבוססים על הפרדה מן העולם ומנהגיו והסתגרות בקהילה ובמשפחה, עד כדי חרמות ונידוי בני משפחה שאינם הולכים בתלם. חבריה חיים בקהילות סגורות, [[חקלאות|חקלאיות]] ברובן. למרות כל זאת מאמינים האמיש בחובת הבחירה בדת מרצון. חברי הקהילה, בהגיעם לגיל בגרות, נדרשים לקחת על עצמם את ההתחייבות הדתית מתוך בחירה לאחר תקופה, המהווה מעין [[טקס מעבר]] (ונקראת רומשפרינגה - Rumspringa). במהלך תקופה זו - הנמשכת מספר חודשים או יותר - משוחרר הצעיר המגיע לגיל בגרות מחוקי החברה והכנסייה ובסופה הוא מקבל על עצמו את מצוות הדת ומוטבל בשנית. חברי האמיש דוגלים באורח חיים צנוע ונמנעים משימוש ב[[טכנולוגיה]] מודרנית. בתחבורה הם עושים עד עצם היום הזה שימוש ב[[סוס]] ועגלה במקום [[מכונית|מכוניות]]. חזותםהגברים העבדקניתמגדלים מזכירה את ה[[יהדות|יהודים]] ה[[חרדים]],זקן אך בשונה מהיהודים החרדים חברי האמיש מגלחים את שפמם. כחלק מעקרון הצניעות הנשים אינן עונדות תכשיטים.
==רקע==
 
חברי הקהילה נרדפו הן על ידי הממסד הדתי והן על ידי הממסד המדיני ב[[גרמניה]], ולכן כבר במהלך [[המאה ה-18]] היגרו ברובם ל[[ארצות הברית]], והתיישבו במדינת [[פנסילבניה]], ממנה התפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות בצפון אמריקה. גם בארצות הברית, כתוצאה מאמונתם בשלטון אלוהי בלבד, ומכאן חוסר אמונתם במדינה ומוסדותיה, הם נמנעים מלהשתתף בפעילות פוליטית ארצית או מדינתית או להצביע ב[[בחירות]], ומסיבות [[פציפיזם|פציפיסטיות]] אינם מתגייסים לכוחות הביטחון. הערכות מ-2017 מעריכות שישנם כיום 318,000 בני אמיש.
{{להשלים|סיבה=יש להרחיב על הנאמר|נושא=מדינות אמריקה}}
 
עקב חילוקי דעות בנושאי פירוש הדת והתנהגות מוסרית בקרב הקהילה המנוניטית, פרש אחד המנהיגים בקהילה השווייצרית - [[יאקוב אמאן]] ([[1656]]-[[1730]]) יחד עם קבוצת חסידיו מהמנוניטים והקים קהילה חדשה.
על מנת לגבש את הקהילה ולקבוע לה סמלי זהות, הורה לגברים להפסיק להתגלח, ועל כל הקהילה פקד ללבוש בגדים אחידים חסרי כפתורים.
 
עקרונות האמיש מבוססים על הפרדה מן העולם ומנהגיו והסתגרות בקהילה ובמשפחה, עד כדי חרמות ונידוי בני משפחה שאינם הולכים בתלם. חבריה חיים בקהילות סגורות, [[חקלאות|חקלאיות]] ברובן. למרות כל זאת מאמינים האמיש בחובת הבחירה בדת מרצון. חברי הקהילה, בהגיעם לגיל בגרות, נדרשים לקחת על עצמם את ההתחייבות הדתית מתוך בחירה לאחר תקופה, המהווה מעין [[טקס מעבר]] (ונקראת רומשפרינגה - Rumspringa). במהלך תקופה זו - הנמשכת מספר חודשים או יותר - משוחרר הצעיר המגיע לגיל בגרות מחוקי החברה והכנסייה ובסופה הוא מקבל על עצמו את מצוות הדת ומוטבל בשנית. חברי האמיש דוגלים באורח חיים צנוע ונמנעים משימוש ב[[טכנולוגיה]] מודרנית. בתחבורה הם עושים עד עצם היום הזה שימוש ב[[סוס]] ועגלה במקום [[מכונית|מכוניות]]. חזותם העבדקנית מזכירה את ה[[יהדות|יהודים]] ה[[חרדים]], אך בשונה מהיהודים החרדים חברי האמיש מגלחים את שפמם. כחלק מעקרון הצניעות הנשים אינן עונדות תכשיטים.
 
צעירי האמיש עוסקים ב[[ספורט]] כבילוי חברתי מרכזי (בעיקר היות שהם מנועים מגלישה ב[[אינטרנט]] וצפייה בתוכניות בידור ב[[טלוויזיה]], ואף מוגבלים בשמיעת [[מוזיקה]]).
 
חברי הקהילה נרדפו הן על ידי הממסד הדתי והן על ידי הממסד המדיני ב[[גרמניה]], ולכן כבר במהלך [[המאה ה-18]] היגרו ברובם ל[[ארצות הברית]], והתיישבו במדינת [[פנסילבניה]], ממנה התפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות בצפון אמריקה. גם בארצות הברית, כתוצאה מאמונתם בשלטון אלוהי בלבד, ומכאן חוסר אמונתם במדינה ומוסדותיה, הם נמנעים מלהשתתף בפעילות פוליטית ארצית או מדינתית או להצביע ב[[בחירות]], ומסיבות [[פציפיזם|פציפיסטיות]] אינם מתגייסים לכוחות הביטחון.
 
גם בקרב האמיש התחוללו פילוגים ואיחודים. חלקם חזרו לחיק הכנסייה המנוניטית.{{דרוש מקור}}
 
== היסטוריה ==
שורה 24 ⟵ 13:
האמיש התפצלו ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] מקבוצה דתית אחרת - ה[[מנוניטים]] (Mennonites), שהם חלק מהזרם האנאבפטיסטי שהתפתח באזורים כפריים ב[[שווייץ]], [[מורבייה]] ו[[בוהמיה]]. השם מנונייט נגזר משם המייסד מנו סימון. פירוש השם הוא ההולכים אחרי מנו. המנוניטים נרדפו על ידי ה[[קתוליות|קתולים]] וה[[פרוטסטנטיות|פרוטסטנטים]] כאחד וחלקם [[העלאה על המוקד|הועלו על המוקד]] ככופרים.
 
בסוף [[המאה ה-16]] ותחילת ה-17, התפצלו מהם האמיש, אשר הלכו אחרי חוואי שווייצרי בשם [[יאקוב אמאן]] ([[1656]]-[[1730]]) , שהציגאשר הציג אוטופיה חלופית. פשר השם אמיש הוא: אלה השייכים ליאקוב אמאן. יש גורסים, שאמיש הוא שיבוש המילה heimisch שפירושה מקומיים. על מנת לגבש את הקהילה ולקבוע לה סמלי זהות, הורה לגברים להפסיק להתגלח, ועל כל הקהילה פקד ללבוש בגדים אחידים חסרי כפתורים.
 
נקודת המחלוקת העיקרית בין המנוניטים לאמיש הייתה המחויבות לדת לעומת המחויבות למשפחה – המנוניטים דגלו בגישה פשרנית באופן יחסי. הם לא החרימו ילדים שסטו, מתוך הבנה שלא ניתן לנתק לגמרי קשרים כה קרובים. לעומתם, יאקוב אמאן היה נוקשה הרבה יותר וטען כי המשך הקשר עם ילד, שסטה מעקרונות האמיש, גורם להתרופפות הקבוצה.
[[קובץ:אבישי טייכר 152.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרכרת אמיש (באגי) ב[[פנסילבניה]]]]
 
האמיש גרים בעיקר בארצות הברית ומיעוטם ב[[קנדה]] וב[[דרום אמריקה]]. ההגירה לשם הייתה במאה ה-18, אז התיישבו בעיקר באזור [[פילדלפיה]] במחוז 'הולנד' [Holland county]. בשנים האחרונות המרכז מתחיל לנדוד משם בגלל בעיות. כיום קיימות מספר קהילות אמיש שיש ביניהן יחסי גומלין מצד אחד אך גם יריבות מסוימת מצד שני. כל קהילה פיתחה לעצמה ניואנסים משלה. את שרותי הרפואה הם מקבלים מהמנוניטים, אשר קיבלו את ה[[טכנולוגיה]] והקדמה. כיום, הקהילה הגדולה ביותר נמצאת ב[[אינדיאנה]], לצד קהילה גדולה של מנוניטים. קהילות אמיש קיימות ב-20 מדינות, רובן חיות רחוק מהערים, בהעדיפן מקומות חקלאיים וקהילות קטנות. גם בקרב האמיש התחוללו פילוגים ואיחודים. חלקם חזרו לחיק הכנסייה המנוניטית.{{דרוש מקור}}
 
== מבנה חברתי ומאפיינים ==
== המבנה החברתי ומנגנוני הפיקוח ==
האמיש קוראים לעצמם ה"אנשים הפשוטים" – כלומר, האנשים הקרובים לאדמה. בחייהם קיים קשר חיוני לעבודת אדמה ומסגרות [[חקלאות|חקלאיות]] ורובם איכרים או חוואים, העוסקים בגידול בעלי חיים ובעיבוד הקרקע ועל כך עיקר פרנסתם. לאחר תקופה מסוימת של שפל, קיבלו בשנים האחרונות עידוד כלכלי בגלל הנטייה הגוברת למוצרים חקלאים אורגנים. התוצרת שלהם נחשבת כיום טעימה ובריאה במיוחד. המשק החקלאי מתקיים כמעט ללא מכונות, מלבד מקרים אחדים. למשל, מותר להשתמש ב[[קומביין]] לאלום אלומות, אך להעברת האלומות יש להשתמש ב[[סוס]]ים בלבד. אסור להעסיק שכירים ולכן הילדים הם העוזרים בשדות מגיל צעיר.
 
שורה 42 ⟵ 31:
מבחינה לשונית האמיש הם תלת-לשוניים. בבית הם מדברים "הולנדית של פנסילבניה" (Pennsylvania Dutch), בקשרי עבודה הם משתמשים בגרמנית גבוהה (Hochdeutsch), והם לומדים [[אנגלית]] כדי לשוחח עם מי שאינו חבר בקהילה.
 
בני האמיש חיים בבידול מהסביבה ודוגלים בעצמאות מלאה של הקהילה. הם אינם מעוניינים לקבל כל שירות או תקציב מהמדינה ואינם מקבלים [[דמי אבטלה]], רווחה וביטוח רפואי או לאומי. לבני הקהילה יש סידור מיוחד עם הממשלה בנוגע למסים. הדבר הפך אצלם לעיקרון תאולוגי - הם מבקשים לחיות מעמלם ובשעת הצורך הם דואגים לחברי הקהילה במסגרת משפחתית וקהילתית. אין להם גם חשבונות בנק, חסכונות וכו'. וכל רווחיהם מושקעים במשק. צעירי האמיש עוסקים ב[[ספורט]] כבילוי חברתי מרכזי (בעיקר היות שהם מנועים מגלישה ב[[אינטרנט]] וצפייה בתוכניות בידור ב[[טלוויזיה]], ואף מוגבלים בשמיעת [[מוזיקה]]).
 
נשות האמיש עובדות מגיל צעיר בשדות אבל בעיקר במטבח, המצריך עבודה קשה וממושכת, בהיותו נטול חשמל. האנרגיה היחידה שהם משתמשים בה היא [[אנרגיית רוח]], המפעילה משאבות מים להשקיית השדות. מקור פרנסה נוסף הוא ייצור חפצים בעבודת יד למכירה, כמו רקמה מיוחדת של הנשים, שלשם יצירתה הן יושבות יחד בערבים הארוכים, כל אישה ומעשה הרקמה שלה בידה. חלקן יולדות בביתן, מתוך בחירה, בעזרת מיילדות מבנות הקהילה, ויש שנוסעות לקבל שירותים רפואיים מחוץ לקהילה. נשים רווקות עובדות בעבודות שונות במקביל למשק הבית, חלקן במסעדות, חלקן בתור חדרניות במלונות או בבתי אנשים שאינם אמיש, בתור עובדות משק בית.
שורה 50 ⟵ 39:
הבסיס הראשוני הוא המשפחה, המהווה יחידה כלכלית וחברתית כאחד. הדבר יוצר בעיה כאשר קיימת [[סטייה חברתית|סטייה]] ממנהגי הקהילה מצד אחד הילדים או אחד ההורים, או כאשר נוצר חיכוך בין שתי משפחות. ההחלטות במקרה זה מובאות לפני הבישופים והעדה כולה והם המחליטים על אופן הפעולה. בדרך כלל, הפעם הראשונה גוררת אזהרה, לאחר מכן עונש מוגבל (חרם לשבוע, שבועיים וכו') ולאחר מכן העונש האולטימטיבי – הרחקה סופית. מי שזקני האמיש הכריזו עליו כסוטה, או מי שלא נכנס בבגרותו לאמיש, אינו רשאי לקיים עימם יחסים מסודרים ובייחוד נאסר עליו להשתתף איתם בכמה פעולות חברתיות בסיסיות, כמו אכילה או שתייה משותפת. לאמיש אסור לאכול בנוכחות זרים. האוכל הוא טקס דתי המיועד אך ורק לחברים בקהילה. אין מגישים אוכל לאורחים ואין אוכלים אצל אחרים.
 
== חינוך ==
== החינוך והחיברות ==
[[קובץ:Lancaster County, Pennsylvania. The teacher of the school is a Church Amish woman, the daughter of . . . - NARA - 521097.jpg|ממוזער|המורה בבית הספר היא אשת כנסייה אמישית, בתו של חוואי. ארצות הברית.]]
החינוך היווה סלע מחלוקת משמעותי בין האמיש לסביבתם ולשלטונות. בעבר, לא היו להם [[בית ספר|בתי ספר]] משלהם והם הצטרפו לבתי הספר הכפריים. כאשר החברה האמריקאית החלה לעבור שינויים והעיר התקרבה לכפר, החלו לפתוח בכפרים בתי ספר אזוריים גדולים, שהתלמידים מגיעים אליהם באמצעות הסעות. על מנת להימנע מהשתתפות במוסדות אלו, נאלצו האמיש להקים בתי ספר משלהם. עיקר הרעיון – למנוע השכלה כללית מהילדים על מנת שימשיכו בדרכי הוריהם ויהיו חקלאים כמותם. הילדים, על פי השקפת האמיש, צריכים לעבוד בשדה מרגע שהם מגיעים למודעות עצמית. השיטה היא one room school, בו לומדים כל הילדים ביחד עד גיל 12/13. לאחר מכן, יש להם פטור מיוחד מלימודים. מניעת הלימוד והידע היא אחד ממנגנוני הפיקוח, בו נעזרים האמיש על מנת למנוע מהילדים לצאת עם בגרותם אל החברה הכללית.