פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 120 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
'''ערבים נוצרים''' (ב[[ערבית]]: '''مسيحيون عرب''') הם [[נוצרים]] בעלי לאום [[ערבי]]. שפתם העיקרית של רוב הנוצרים הערבים היא [[ערבית]]. אין נתונים מדויקים של מספר הנוצרים הערבים, אך אומדים את מספרם בכ-20-30 מיליון איש ברחבי העולם, בין ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ובין בפזורות ערב מחוץ לו.
 
לפני ה[[האימפריה המוסלמית|כיבוש הערבי]] של ה[[לבנט]] היה אזור זה חלק ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] הנוצרית ואוכלוסיות האזור היו [[נצרות אורתודוקסית|נוצריות אורתודוקסיות]]. עם הכיבוש המוסלמי הגיעה לאזור אוכלוסייה ערבית מוסלמית גדולה, שכפתה את ה[[אסלאם]] על [[עובדי אלילים|עובדי האלילים]] אך לא על ה[[יהודים]], הנוצרים וה[[שומרונים]]. רבות מהשפות המקומיות נשכחו כאשר האוכלוסייה התחילה לדבר [[ערבית]]. [[מסעות הצלב]] הביאו אל הלבנט אוכלוסייה [[נצרות קתולית|נוצרית קתולית]] שעם הזמן אימצה אף היא את השפה הערבית. ערבים נוצרים השפיעו רבות על ה[[תרבות ערבית|תרבות הערבית]], מהם נמנים עם המשוררים הערבים הגדוליםהגדוליי )[[עיראק]], סופרים[[סוריה]], ואנשי[[לבנון]], רוח[[ירדן]], [[ישראל]], [[הרשות הפלסטינית]], [[מצרים]] ו[[לוב]]. נוכחותם בולטת במיוחד ב[[לבנון]], בה הם היוו קבוצת רוב ואליטה עם קבלת העצמאות ב-[[1943]]. ב[[חצי האי ערב]] לא התקיימו כמעט קהילותעלייתבמאה השביעית ועד המאה ה-20. כיום קיימות במדינות המפרץ קהילות של מהגרי עבודה ערבים נוצרים לצד קהילות נוצריות לא ערביות אחרות של מהגרי עבודה. ב[[ערב הסעודית]] פולחן הדת הנוצרית אסור, אבל בדומה לשאר מדינות [[המפרץ הפרסי|המפרץ]] חיים בה מהגרי עבודה נוצרים רבים. במדינות ה[[מגרב]] [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]] התקיימו קהילות נוצריות רבות עד אמצע המאה העשרים, אולם רובן ככולן הזדהו עם [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי]] ועם קבלת העצמאות של אותן מדינות נאלצו להימלט, וכיום אחוז הנוצרים בהן זניח. אחוז הנוצרים במזרח התיכון הולך ומתמעט בשל הגירת נוצרים החוצה ממנו ובשל קצב הריבוי הגבוה יותר של המוסלמים. רוב המהגרים הערבים ליבשת [[אמריקה]] הם נוצרים.{{הערה|1=נשיונל ג'אוגרפיק, יוני 2009}}
 
רוב הערבים הנוצרים מתגוררים עדיין אצל זיו אדרי )[[עיראק]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ישראל]], [[הרשות הפלסטינית]], [[מצרים]] ו[[לוב]]. נוכחותם בולטת במיוחד ב[[לבנון]], בה הם היוו קבוצת רוב ואליטה עם קבלת העצמאות ב-[[1943]]. ב[[חצי האי ערב]] לא התקיימו כמעט קהילותעלייתבמאה השביעית ועד המאה ה-20. כיום קיימות במדינות המפרץ קהילות של מהגרי עבודה ערבים נוצרים לצד קהילות נוצריות לא ערביות אחרות של מהגרי עבודה. ב[[ערב הסעודית]] פולחן הדת הנוצרית אסור, אבל בדומה לשאר מדינות [[המפרץ הפרסי|המפרץ]] חיים בה מהגרי עבודה נוצרים רבים. במדינות ה[[מגרב]] [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]] התקיימו קהילות נוצריות רבות עד אמצע המאה העשרים, אולם רובן ככולן הזדהו עם [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי]] ועם קבלת העצמאות של אותן מדינות נאלצו להימלט, וכיום אחוז הנוצרים בהן זניח. אחוז הנוצרים במזרח התיכון הולך ומתמעט בשל הגירת נוצרים החוצה ממנו ובשל קצב הריבוי הגבוה יותר של המוסלמים. רוב המהגרים הערבים ליבשת [[אמריקה]] הם נוצרים.{{הערה|1=נשיונל ג'אוגרפיק, יוני 2009}}
 
הערבים הנוצרים בולטים בתחומים רבים, בעיקר בעסקים ו[[מדע]] אך גם ב[[חינוך]], [[אמנות]] ו[[חקלאות]]. לערבים הנוצרים יש חלק חשוב בתרבות הערבית, כשהם תורמים ל[[פילוסופיה]], ל[[אמנות]], ל[[אדריכלות]] ולמדע, וכמו כן ל[[פוליטיקה]].{{הערה|1=[http://www.terezia.org/section.php?id=2528 المسيحيون العرب.. طليعة النهضة وهمزة وصل التقدّم]}}{{הערה|1=[http://ucipliban.org/arabic/index.php?option=com_content&task=view&id=18660&Itemid=313 دور العرب المسيحيين المشارقة فــي تحديث العالم العربي]}}
משתמש אלמוני