מעונות עובדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת רמות |
←השפעה אדריכלית: הרחבה |
||
שורה 57:
==השפעה אדריכלית ==
מעונות עובדים נחשבים לניסיון ראשוני ומוצלח של סוג בינוי ייחודי זה. וסגנון הבנייה שלהם השפיע על האדריכלות בארץ ישראל, ושכונות נוספות נבנו ברוח דומה של שיכונים סביב חצרות משותפות, אף כי לא כללו את המבנה השיתופי של מעונות העובדים, ולא היו בבעלות חברת העובדים. כמה מהבולטות בהן הן [[קריית מאיר]] בתל אביב, שהוקמה בשנות ה-30, על פי תכנונה של האדריכלית דר' [[יהודית סטולצר-סגל]], בתקופה המקבילה להקמת מעונות העובדים; רחוב לביא ב[[גבעתיים]].
החל משנות ה-50 התגלגל סגנון הבינוי של מעונות עובדים ל[[שיכונים]] המוכרים שנבנו ברוב הערים בישראל. השיכונים של שנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] לא זכו ברובם לתכנון אדריכלי פרטני עבור כל אחד מהבניינים, ו"הושתלו" בסביבתם ללא התייחסות אליה. הסיבה לכך הייתה בעיקר מיעוט משאבים והצורך לספק מקומות דיור רבים תוך זמן קצר לעולים הרבים שהגיעו לארץ מארצות ערב בשנים אלה.
| |||