תנועת נוער – הבדלי גרסאות

לפני [[המהפכה התעשייתית]] לא היה קיים מושג ה[[התבגרות|נעורים]] והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדות, חסרת האחריות והדאגות, לבין הבגרות, המתאפיינת בלקיחת אחריות, הקמת משפחה ורכישת מקצוע. את תנועות הנוער הקימו אנשים שבער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמיהה למקורות (לעתים הפיזיים אך בעיקר הרוחניים), דוגל בגילוי הלב, ושואף לשבירת ה[[ניכור]] שבין אנשים. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופייניים לתנועות הנוער: טיולים בטבע, הדגשת השיחות בין אנשים, וכן תוכן אוטונומי ושונה של כל תנועה.

 

 

תנועות הנוער הראשונות צמחו ב[[גרמניה]], ה[[ואנדרפוגל]] וה[[בינדה]], אך לא היוו תנועה מחאתית שעיצבה את דפוסי החברה בגרמניה, גם מבחינת אופיין וגם מבחינת כמות בני הנוער בהן, שיחד לא עלתה על 60,000 איש. הן נתפסו יותר כהרפתקאת נעורים חולפת. מרבית בוגרי התנועות המשיכו בחייהם ונעשו לחלק מאותה תרבות הכלל ה[[בורגנות|בורגנית]], אך על מקצתם החוויה בתנועת הנוער, ואחריה בשירות בצבא ב[[מלחמת העולם הראשונה]], השאירה תחושת אחריות חברתית עמוקה, אותה יישמו מאוחר יותר בחייהם.