פרוקריוטים – הבדלי גרסאות

לעומת התאים האיקריוטים, מקור הכח של התאים הפרוקריוטים מגוון מאוד. המשותף לכל מקורות כח אלו הוא השימוש בתהליכים '''שאינם כוללים חמצן'''. מגוון מקורות הכח עבור תאים אלו כולל הטמעת אור (בדומה לצמחים - אך ללא שימושי ההמשך בפירוק פחמימות, שכן אין בתאים אלו מיטוכונדריה), ופירוק חומרים גפרתיים וחנקתיים הנוצרים בסביבה מימית כתוצאה מפעילות געשית, כתוצאה מהתפרקותם של תאים חיים אחר מותם, וכן כתוצאה מהפרשות מתוך תאים חיים (ובעלי חיים) במהלך חייהם.

 

 

יש חוקרים הסבורים שה[[מיטוכונדריון]] - אברון הנשימה בתאים האיקריוטים נוצר מתא פרוקריוטי קדמון בו היה תהליך [[נשימה]] - כלומר הפקת כח מתהליך בעירה נשלט בו פחמני הפחממה (בעיקר חד-הסוכר [[גלוקוזה]]) מתחברים עם החמצן שבאויר. לפי סברה זו, מיטוכונדריון קדמון זה הוטמע אל תוך תא פרוקריוטי אחר במהלך ה[[אבולוציה]] וכך, ב[[סימביוזה|תהליך שיתוף]] סימביוטי, נוצרו התאים האיקריוטים - תאי החי והצומח הנושמים. סברה זו הנקראת התאוריה האנדוסימביוטית, קודמה במידה רבה בידי החוקרת [[לין מרגוליס]]. אברון המיטוכונדריון, ובדומה לו גם ה[[כלורופלסט]] המבצע את ה[[פוטוסינתזה|פוטוסינתיזה]] בצמחים, מתרבה עלי ידי חלוקה באופן עצמאי ונפרד מהחלוקה התאית של שאר אברוני התא, ויש לו חומר תורשתי עצמאי המגדיר אותו.