בתי קולנוע בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 1:
[[קובץ:עובדי קולנוע עדן - 1932.10.21.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עובדי קולנוע עדן על רקע הבניין, ב-1932]]
במהלך [[המאה העשרים]] ו[[המאה העשרים ואחת]] קמו בירושלים בתי קולנוע רבים. רובם במרכז העיר, אך היו גם בתי קולנוע שכונתיים. בין [[שנות השלושים]] ל[[שנות התשעים]] היה הביקור בקולנוע בילוי פופולרי. עם הופעת ה[[מרכז קניות|קניונים]] רוב בתי הקולנוע העצמאיים נעלמו ואינם.
==ראינוע==
הצגות [[ראינוע]] הוצגו בירושלים באופן לא סדיר עוד לפני [[1900]]{{הערה|1=שושנה הלוי, '''פרשיות ראשית בתולדות היישוב''', בתי הסינימטוגרף הראשונים בירושלים עמודים 105 - 113}} אחד המקומות בהם הוצגו סרטים היה [[בית קפה]] ליד [[שער יפו]] שהיה שייך ל[[טמפלרים (תנועה)|טמפלר]] סמואל פייג. על ראינוע ששכן בבית המלון "אירופה" סיפרה [[חמדה בן-יהודה]], אשת [[אליעזר בן-יהודה]] לאחר שצפתה בסרט המשחזר את משפטו של [[אלפרד דרייפוס]]:
{{ציטוט|תוכן=תשתוממו ותתענגו הרבה, כי עד כה לא המציאו דבר יפה להפליא כהראינוע... לכו ראו תתפלאו ותתענגו.|מרכאות=כן|מקור=[[הצבי]], ד' באייר תר"ס}}
שורה 16:
בשנת [[1912]] נפתח הראינוע הראשון בארץ ישראל שהקרין סרטים באופן סדיר ויומיומי, "סינימה בינלאומי", בקומתו השנייה של [[שלמה פיינגולד#בית פיינגולד בירושלים|בית פיינגולד]].
כרטיסים נמכרו בתוך האולם, בשלוש רמות מחיר, לפי מקום הישיבה{{הערה|1=בשנת 1913 היה מחיר ישיבה ב"מחלקה ראשונה" שווה ערך ל-28 סנט אמריקאי וישיבה ב"מחלקה שלישית" עלתה סך שווה ערך ל-10 סנט (ר' מקור להלן)}}. הסרטים הוקרנו בליווי מוזיקה מ[[תקליט]]ים. הכתוביות שהוקרנו היו בצרפתית. זמני ההקרנה לא היו קבועים, מ-21:00 המתינו להתאספות קהל ומשהגיע מספר מסוים החלו במכירת הכרטיסים ובהקרנה, ההצגה נמשכה עד אחרי חצות. הקהל הורכב ברובו המכריע מגברים, אם כי היו גם נשים ספורות. הצגה טיפוסית כללה בליל של סרטים עלילתיים וסרטי תעודה. למשל הסרט "[[דייוויד קופרפילד]]", לאחריו סרט בגוון תיירותי על [[אתונה]], לאחריהם סרט היסטורי "נישואי [[לואי ה-15]]" ולאחריהם תיעוד מסע ההלוויה של [[טולסטוי]]{{הערה|1=Albert H. Heusser, '''The Land of the Prophets''', New York, Thomas Y. Crowell Co., 1916, pp. 220-224}}.
ב-[[1920]] עבר האולם לידי קצין בריטי בשם קלבר ששינה את שם המקום ל"אולם קלבר", ב-[[1924]] קנה את האולם צבי רכטמן, ששינה את שמו ל"סינימה לאומי" והפעיל בו תזמורת בת חמישה נגנים.
ב-[[1916]] רכש תלמיד [[בצלאל]], ישראל גוט, צריף שהיה שייך ל[[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית|פטריארכיה היוונית אורתודוקסית]] בו הפעיל רומני בשם ג'וריני אולם ראינוע ולאחר שכשל המשיך סמואל פייג הטמפלרי להפעיל את המקום ללא הצלחה עד שמכר אותו לגוט. גוט פתח במקום את [[קולנוע ציון|ראינוע ציון]] והחל בכך למעשה את המסורת הרציפה של בתי קולנוע בירושלים. ב[[שלג]] של חורף 1920 קרס גג הצריף וב-[[1921]] הקים גוט במקום מבנה אבן.
תחרות קשה עד כדי יריבות שררה בין גוט לבין רכטמן שכללה פרסומות רעשניות בחוצות העיר, תוך שכירת כרוזים שסבבו ברחוב יפו והזמינו את העוברים ושבים לסרט. רכטמן נהג להפסיק הקרנות באופן שרירותי כדי שהקהל יאלץ לשלם כדי לראות את חלקו השני של הסרט שהופסק. במקרה אחד הקהל זעם כל כך על מנהג זה עד כי התפרע ושבר את כל כיסאות העץ באולם{{הערה|1=שושנה הלוי, '''פרשיות ראשית בתולדות היישוב''', בתי הסינימטוגרף הראשונים בירושלים עמוד 111}}. הקולנוע של רכטמן נשרף ב-[[1942]] ומאז לא חודשו בו ההקרנות.
שורה 28:
==תקופת המנדט==
[[
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Cinema Tel-Or.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קולנוע תל-אור, [[1960]]]]
בתי הקולנוע בתקופת המנדט היו לא רק אמצעי בידור פופולרי אלא גם אמצעי להתעדכנות בחדשות{{הערה|1=משה חננאל, '''הירושלמים - מסע בספר הטלפון המנדטורי 1946''', ירושלים 2007, עמוד 320}}. לפני כל סרט הוקרן "יומן" שתיאר את מאורעות השבוע החולף, במיוחד הייתה חשיבות ליומן בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. בקולנוע ציון הושמעו לפני הסרט כותרות חדשות הרדיו, בהסדר מיוחד עם הרדיו.
בעברית של התקופה עדיין נקרא הקולנוע "ראינוע", גם לאחר שהסרטים הפכו למדברים. מנהל [[הגימנסיה העברית רחביה]] כתב ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]:{{הערה|1=משה חננאל, '''הירושלמים - מסע בספר הטלפון המנדטורי 1946''', ירושלים 2007, עמוד 230}}
שורה 39:
* '''[[קולנוע רקס]]''' - קולנוע בבעלות ערבית ששכן בפינת רחוב פרינסס מרי (כיום [[רחוב שלומציון המלכה]]) ו[[רחוב הלל]]. הקולנוע היה מקום בילוי פופולרי לתושבי העיר היהודים והערבים כאחד, וכן בקרב הבריטים. [[יוסי בנאי]] מזכיר בנוסטלגיה את הקולנוע בשירו "[[אני וסימון ומואיז הקטן]]".
* '''קולנוע סטודיו''' - אולם קולנוע קטן ששכן בסמוך לקולנוע רקס והיה באותה בעלות, הוא הקרין מדי יום ארבעה סרטים שונים. גודלו הצנוע של האולם הכתיב צורת הקרנה מיוחדת: מכונת ההקרנה ניצבה לצד המסך והקרינה אל מראה על הקיר שמאחורי הקהל, ומשם הוחזרה התמונה אל המסך.
* '''[[קולנוע אדיסון]]'''
* '''[[קולנוע ציון]]'''
* '''קולנוע ריג'נט''' הוא [[קולנוע סמדר]] במושבה הגרמנית
* '''[[קולנוע אוריון]]''' - קולנוע זה שכן במבנה מנדטורי בצורת חצי חבית, ברחוב שמאי פינת הפסאז'. בית קולנוע זה היה בבעלות משפחת מזרחי ששלטה גם בקולנוע אדיסון. באותה תקופה קולנוע אוריון היה מבנה ענק בעל אולם אחד. בשנות השבעים, עם מות אבי המשפחה, חלקו של קולנוע אוריון הופרד ממנו והפך לקולנוע אורנע. בשנות השמונים חצי מקולנוע אורנע הפך למזנון כמו גם חלקים מקולנוע אוריון ושאר קולנוע אוריון חולק לחמישה קולנועים. בשנות התשעים מבנה קולנוע אוריון, לא כולל קולנוע אורנע, הפך לסניף של [[מקדונלד'ס]].
* '''קולנוע תל-אור''' - הקולנוע פעל בין [[1941]] ל-[[1964]] בבניין ההסתדרות הישן ברחוב ההסתדרות שבמרכז העיר. עד [[1950]] נוהל על ידי ישראל גוט ומשנה זו הופעל האולם על ידי מועצת פועלי ירושלים. בקולנוע הוקרנו סרטי אולפני [[RKO]] והתקיימו בו גם כינוסים, אספות ואירועים של מועצת הפועלים ושל [[מפא"י]]{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]], 2011 עמוד 150}}.
* '''[[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]''' - קולנוע זה שכן בצדו הדרומי של רחוב אגריפס מול הכניסה לרחוב אבן ישראל. ראשיתו בשנת [[1928]] כ"ראינוע קיצי" והוא הופעל על ידי אמריקאי בשם פלויד תחת השם Eden Hall Talkies. הקולנוע נסגר בשנת [[1990]]{{הערה|שם=[[דוד141|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 141}}.
==משנות החמישים ועד סוף שנות השמונים==
שורה 69:
'''בתי הקולנוע באזור הרחובות הלל ושמאי:'''
* '''קולנוע אורגיל''' - ברחוב הלל. כיום נמצא במקום מרכז מסחרי. קולנוע מפואר יחסית לתקופתו, בעל יציע. מבנה האולם היה רחב, מחולק באמצעו לשני טורי כיסאות. הקולנוע פעל בין השנים [[1953]]–[[1993]], בחלקן היה שייך למלונאי [[חיים שיף]]{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 226}}.
* '''קולנוע אורנע''' - ברחוב הלל פינת הפסאז' (רחוב "הדרום", המחבר את הרחובות הלל ושמאי במרכז מסחרי). קולנוע במבנה "קופסת נעליים" כאשר אורך האולם ארוך מרוחב המסך. השורות לא חולקו לטורים. ניראות המסך מהמושבים האחוריים הייתה גרועה ביותר. ומושבים אלו שימשו זוגות שלא באו רק על מנת לצפות בסרט. הקולנוע הוקם על ידי ה[[יזם]] [[עזרא מזרחי]] ופעל בין השנים [[1953]]–[[1989]]{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 242}}.
* '''קולנוע אוריון''' - קולנוע זה שכן במבנה מנדטורי בצורת חצי חבית, ברחוב שמאי פינת הפסאז'. בשנות השמונים חולק המבנה לשלושה בתי קולנוע קטנים (אור 1, אור 2, אור 3) והיה זה מתחם בתי הקולנוע הראשון בעיר.
* '''קולנוע "הבירה"''' (בשנים [[1960]]–[[1987]]) ו'''קולנוע ארנון''' (בשנים [[1951]]–[[1979]]) בבית רוטשטיין ברחוב שמאי. בתי הקולנוע הופעלו על ידי [[משה דדש]] והקרינו סרטים של [[סרטי יוניברסל|יוניברסל]] ו[[יונייטד ארטיסטס]]. בשנות השמונים שולב קולנוע הבירה יחד עם רשת הווידאו "אימפריה" למיזם שכלל [[ספריית וידאו]] ובית קולנוע{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 220}}.
* '''קולנוע רון''' - ברחוב הלל, פינת רח' רבי עקיבא. קולנוע זה שכן מתחת לפני הקרקע והצופים ירדו אל האולם מקומת הכניסה, פרט לצופי היציע, שהיה בגובה פני הרחוב. הקולנוע היה שייך לאחים אלה ופעל בין השנים [[1954]]–[[1990]]{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 225}}.
כל בתי הקולנוע היו בשליטתו של איש העסקים משה דדש.
שורה 81 ⟵ 80:
* '''[[קולנוע אדיסון]]''' - המשיך את פעילותו בשנים אלה.
* '''קולנוע מיטשל''' - קולנוע ששכן בקומתו השנייה של בניין ההסתדרות ב[[רחוב שטראוס]]. התמחה ב"סרטי איכות", סרטים אירופאים וסרטים של במאים כגון [[היצ'קוק]], [[וודי אלן]] וכדומה.
* '''[[קולנוע עדן]]''' - קולנוע זה, שראשיתו ב-1928, שכן בצדו הדרומי של רחוב אגריפס והמשיך להתקיים במבנה בטון שהלך והתדרדר. הקולנוע נסגר בשנת [[1990]]{{הערה|
* '''קולנוע כפיר''' - בשנת [[1980]] נפתח במרתפו של [[בניין כלל]] הקולנוע המפואר ביותר בירושלים באותה עת. מהקמתו היו בו כורסאות נוחות, מבנה הקולנוע היה נוח ומדורג היטב, כך שהיושבים בשורות קדמיות לא הסתירו ליושבים מאחוריהם. האולם חולק לחלק גבוה וחלק נמוך על ידי שדרת כניסה רחבת ידיים. עד סגירתו באמצע [[שנות התשעים]] נחשב לקולנוע הטוב בעיר. בקולנוע שירת סדרן שבירך את הבאים, סיפר להם אודות הסרט והזהיר אותם לבל יעשנו.
* '''קולנוע חן''' - שכן ברחוב יפו ממול בניין כלל והוסב מאוחר יותר לסניף בנק לאומי. בתקופה מסוימת בשנות ה-60 היה היחיד בירושלים בו היה מיזוג אוויר.
* '''קולנוע תל אור''' - ברחוב ההסתדרות, הקרין סרטי ילדים וסרטים הוליוודיים.
שורה 88 ⟵ 87:
'''בתי קולנוע מחוץ למרכז העיר:'''
'''קולנוע ירושלים''' - בשכונה הדרומית של ירושלים, במרכז המסחרי של קריית היובל שכן קולנוע ירושלים אשר תקופה מסוימת היה בבעלות משפחת אלה. בקולנוע שכונתי זה בילו רוב בני הנוער של שכונת קריית היובל והסביבה. בחודשי הקיץ הוקרנו שם סרטים משעה 10 בבוקר ועד הלילה ברצף. ניתן היה לשבת בבית הקולנוע יום שלם - וזה מה שעשו בני נוער. ברבות הימים המבנה נהרס ונבנה במקומו בית האבות הוד
* '''[[קולנוע סמדר]]''' - הקולנוע השכונתי היחיד בירושלים הפועל עד היום. מועדון קולנועי נוסד בשנת [[1928]] ונהג להקרין סרטים שכיום מכונים "סרטי [[סינמטק]]". המקום ידע עליות ומורדות אך שרד וכיום נחשב לפנינה הן ארכיטקטונית והן תרבותית. הקולנוע נרכש על ידי חברת בתי הקולנוע "לב" וסרטי "שני".
* '''סינמה 1''' - החל את דרכו בשם "קולנוע ירושלים" שהוקם במבנה המרכז מסחרי בשכונת [[קריית יובל]]. בתחתית בית הקולנוע הייתה חנות קטנה בשם "רהיטי קריית יובל". לאחר שנסגר בית הקולנוע, שכרה החנות את שטח בית הקולנוע והוציאה את כל כיסאות העץ. בעלי החנות השתמשו באולם הריק כשטח תצוגה ענקי. כאשר החנות עברה לאזור התעשייה תלפיות נסגרו דלתות המבנה באופן סופי והוא עמד נטוש ושומם עד לשנת [[1989]]. בשנה הזו נהרס המבנה, והשטח שימש לבניית בניין מגורים רב קומות. בית הקולנוע שירת את תושבי השכונה בעיקר. בשנות השמונים המוקדמות פתח הקולנוע במבצע "שני סרטים בכרטיס אחד". במסגרת זו הוקרנו סרטי איכות לצד סרטי קרטה וסרטי מפלצות [[בי מובי|סוג ב']].
* '''בנייני האומה''' - אולם הקולנוע הגדול בעיר, פרט לזה שב"אדיסון", שכן בקומת הקרקע של [[בנייני האומה]].
[[
'''מועדוני קולנוע:'''
* '''בית אגרון''' - ברחוב הלל. בין השנים [[1974]]–[[1981]] מקומו של [[סינמטק ירושלים]]. לאחר [[1981]] תפקד כמועדון קולנוע שהציג מלאי קבוע של סרטים בסבב, ביניהם סרטי חבורת [[מונטי פייתון]], סרטי [[מל ברוקס]], [[מופע הקולנוע של רוקי]], [[ישו כוכב עליון (סרט)|ישו כוכב עליון]], סרטים ישראליים, סרטים קצרים וסרטים שירדו מהאקרנים וזכו לתחיה מחודשת על מסכיו. בשנת [[1987]] היה בית אגרון לקולנוע הראשון שהקרין סרטים בירושלים בלילות שבת, ובשעריו התחוללו הפגנות. בסוף שנות התשעים נסגר המקום ובמקומו פעלה [[מעלית הזמן]] שב-2017 עברה לפעול בקניון ממילא בעת שבית אגרון הופך למתחם מסחרי שמעליו מעונות לסטודנטים.
* '''[[סינמטק ירושלים]]'''
* '''האוניברסיטה העברית בגבעת רם''' - ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] הוקרנו שני סרטים איכותיים בשבוע (למשל סרטים של [[אינגמר ברגמן]] ושל [[פליני]] ). אחד באולם וייז ואחד באולם קנדה הזעיר. מרבית הצופים היו סטודנטים אבל ההקרנות היו פתוחות לכל המעוניין. הקרנות נוספות היו ב"בית צרפת" שם ובאולם וייז היו מכונות הקרנה של 35 מ"מ.
שורה 106 ⟵ 100:
בשנות התשעים נסגרו רוב בתי הקולנוע, לאור יצירתם של מתחמים מרובי-אולמות הקרנה. הציוד המשופר, האבזור המתקדם (לשעתו), היצע המזנון המרווח ושירותים נוספים לצופה (למשל - האפשרות להזמנת כרטיסים בטלפון) גרמו למעבר הקהל אל המבנים החדשים:
* '''[[סינמטק ירושלים]]''' - נפתח במיקומו הנוכחי ב-1981 עם 2 אולמות אך עבר שיפוץ מסיבי בשנים 2007-2006 והוגדל ל-4 אולמות.
* '''לב סמדר''' - [[קולנוע סמדר]] שרכשה אותו חברת "לב" בשכונת המושבה הגרמנית.
* '''[[רב חן]]''' - קומפלקס בתי קולנוע המכיל 7 אולמות הקרנה במבנה מסחרי בניין "רב מכר" בשכונת [[תלפיות]]. במהלך שנת [[2015]] המתחם צפוי להיסגר{{הערה|{{ynet|ynet|יס פלאנט בירושלים: 16 אולמות גם בשבת|4689840|11 באוגוסט 2015}}}} בעקבות פתיחתו של מתחם "יס פלאנט" במרכז שרובר, בבעלות אותה חברה, [[תיאטראות ישראל]]. במקום קולנוע רב חן צפוי להיפתח זמנית במבנה בית קולנוע בבעלות איש העסקים [[רמי לוי]] שיציע סרטים במחירים מוזלים
▲* '''[[רב חן]]''' - קומפלקס בתי קולנוע המכיל 7 אולמות הקרנה במבנה מסחרי בניין "רב מכר" בשכונת [[תלפיות]]. במהלך שנת [[2015]] המתחם צפוי להיסגר{{הערה|{{ynet|ynet|יס פלאנט בירושלים: 16 אולמות גם בשבת|4689840|11 באוגוסט 2015}}}} בעקבות פתיחתו של מתחם "יס פלאנט" במרכז שרובר, בבעלות אותה חברה, [[תיאטראות ישראל]]. במקום קולנוע רב חן צפוי להיפתח זמנית במבנה בית קולנוע בבעלות איש העסקים [[רמי לוי]] שיציע סרטים במחירים מוזלים,{{הערה|{{Mynet2|ירושלים|קותי פונדמינסקי|רמי לוי מציג: סרטים ב־9.9 שקל|154437|19 ביולי 2015}}}} עד לאישור תוכנית בינוי חדשה למתחם.
* '''[[תיאטרון ירושלים]]''' - בנוסף לתיאטרון מוקרנים גם סרטים ב-2 אולמות (אולם קולנוע קטן של 120 מקומות ואולם רב תכליתי גדול יותר של 230 מקומות למופעים והקרנות סרטים).
* '''"גלובוס" בנייני האומה''' - מאז הקמת [[קניון ירושלים]] במלחה ב-[[1993]] התקיים בו קומפלקס של 6 אולמות קולנוע בשליטת חברת "ג.ג" בשם '''גיל'''. עם שינוי מדיניות העוגנים בקניוני [[קבוצת עזריאלי]], בשלהי [[2009]], הוצאו בתי הקולנוע מהקניון והועברו לפעול בבנייני האומה בקומפלקס של 4 אולמות. על פי תוכניות הפיתוח העתידיות של מתחם בנייני האומה צפויים להיסגר בו אולמות הקולנוע לטובת הרחבת שטח מתחם הכנסים ולעבור למתחם גדול יותר בקניון ממילא.
* '''סינמה סיטי''' - בסוף 2009 פורסמה תוכנית להקמת קומפלקס קולנועי גדול תחת המותג "[[סינמה סיטי]]", המפעילה קומפלקסים דומים בראשון לציון ובמתחם פי גלילות בין ת"א להרצליה. הקומפלקס נבנה במתחם "חניון הלאום" סמוך ל[[בית המשפט העליון]] שב[[קריית הממשלה]] במערב העיר. המתחם נפתח בסוף פברואר 2014 ומכיל 19 אולמות קולנוע (כולל אולמות VIP), אולם תיאטרון מיצגים לילדים ומתחם מסעדות ובילוי.
▲* '''סינמה סיטי''' - בסוף 2009 פורסמה תוכנית להקמת קומפלקס קולנועי גדול תחת המותג "[[סינמה סיטי]]", המפעילה קומפלקסים דומים בראשון לציון ובמתחם פי גלילות בין ת"א להרצליה. הקומפלקס נבנה במתחם "חניון הלאום" סמוך ל[[בית המשפט העליון]] שב[[קריית הממשלה]] במערב העיר. המתחם נפתח בסוף פברואר 2014 ומכיל 19 אולמות קולנוע (כולל אולמות VIP), אולם תיאטרון מיצגים לילדים ומתחם מסעדות ובילוי.
* '''אורלנדו סינמה''' - שייך לרשת הקולנוע הקטנה [[אורלנדו סינמה]] שפתחה סניף בירושלים ב-2014 ופעל כשנה באודיטוריום "תיאטרון הירש" ב[[מרכז שמשון-בית שמואל|בית שמואל]] המכיל 400 מקומות ישיבה. הרשת צפויה להיסגר בסוף אוגוסט 2015{{הערה|{{וואלה!|וואלה! תרבות|עיר עם הפסקה: רשת אורלנדו סינמה סוגרת את שעריה|2883164|19 באוגוסט 2015}}}}.
* '''מתחם שרובר - יס פלאנט''' - מתחם בתי קולנוע ובילוי תחת המותג "[[יס פלאנט]]" ב[[טיילת שרובר]] שבשכונת [[תלפיות מזרח|ארמון הנציב]]. נפתח באוגוסט [[2015]] וכולל 16 אולמות.
*'''"גלובוס מקס ממילא" (עתידי)''' - כיום חברת גלובוס מקס מפתחת 14 אולמות קולנוע, 5 אולמות VIP ואולם IMAX בקניון ממילא במקום מתחם הקולנוע בבנייני האומה שייסגר בשנים הקרובות.
==בתי הקולנוע במזרח העיר==
{{השלמה|נושא=ישראל|נושא2=קולנוע וטלוויזיה}}
* קולנוע א-נזהה
* קולנוע אל-קודס
שורה 135 ⟵ 120:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Cinemas in Jerusalem|תצוגה=בתי קולנוע בירושלים}}
* [http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=6&area_id=16&sub_area_id=282&index=1 מתחם קולנוע אורנע הנטוש, מצב נכון ל-2008]
* [http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=6&area_id=16&sub_area_id=283&index=1 מתחם קולנוע עדן הנטוש, מצב נכון ל-2008]
| |||