דאואיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעם עובד
Bar oryan (שיחה | תרומות)
←‏מהות הדאו: תיקון ודיוק
שורה 10:
[[קובץ:Dao-revision.svg|שמאל|ממוזער|136px|"דאו" בכיתוב סיני]]
{{ערך מורחב|דאו (מושג בפילוסופיה סינית)}}
הדאואיזם מלא באלמנטים העשויים להראות לאדם המערבי כ[[פרדוקס|פרדוקסים]], והראשון שבהם הוא שה[[דאו (מושג בפילוסופיה סינית)|דאו]] עצמו - מושא האמונה הדאואיסטית - אינו זוכה להגדרה כלשהי. הדאו אינו מוגדר, אינו בעל תכונות כלשהן ואפילו עצם כינויו בשם דאו חוטא במידה מסוימת לאמת ונעשה מתוך ההכרח לקרוא לו בשם כלשהו. אנו רגילים מדתות ומערכות אמונה אחרות, שאפילו אם מושאי האמונה שלהם הם מופשטים (כמו למשל האל האחד ביהדותב[[יהדות]]) הרי שמערכת האמונה מגדירה ומתארת את מושאיה הראשיים לפחות על ידי ייחוס להם של תכונות או תפקידים כלשהם. בדאואיזם אין זה כך. הדאו אינו מוגדרמזכיר, אינו בעל תכונות כלשהן ואפילו עצם כינויו בשם דאו חוטא במידה מסוימת, לאמתאת ונעשהתפיסת מתוך[[אלוהים|האל]] ההכרחב[[קבלה]], לקרואאו לואת בשםאלוהיו כלשהושל ה[[רמב"ם]].
 
החכמים הדאואיסטים הקדמונים האמינו שקיימים דברים רבים שאנו מקבלים את קיומם מבלי שנוכל להגדיר אותם, כמו למשל "אהבה" או "סבל". "דברים" אלו שהם בבחינת "אין" (וו), מיוצגים בדאואיזם על ידי סמל האדמה (地 די), כאשר הדברים שהם בבחינת "יש" (יו), כלומר אלו שניתן לחוש בקיומם ולהגדירם מיוצגים על ידי סמל השמיים (天 טיין). אבל הדאו עצמו אינו אפילו בבחינת "אין" שכן הוא לא ניתן אפילו להגדרה במידה זעומה זו. הדבר הקרוב ביותר להגדרה שאנחנו יכולים לומר על הדאו הוא שהוא מייצג את עקרון הפעולה האחד שממנו נובע קיומם של כל הדברים, ה"יש"-ים וה"אין"-ים גם יחד. מכיוון שאפילו אמירה זו אינה הגדרה של הדאו, הדאואיסט אינו נדרש להוכחה כלשהי לנכונותה (כלומר להוכחה לכך שיש בכלל עיקרון אחד כזה). במילים אחרות, על פי הדאואיזם עצמו אין כל דרך להוכיח אם נכון להאמין בדאו או לא.