המשרת (סרט, 2013) – הבדלי גרסאות

| שם = המשרת

| תמונה = [[קובץ:The Butler poster-1-.jpg|300px]]

| כיתוב =

| שם בשפת המקור = The Butler

| מבוסס = "A Butler Well Served by This Election" מאת וויל הייגוד

| שחקנים ראשיים = [[פורסט וויטאקר]]{{ש}}[[אופרה ווינפרי]]{{ש}}[[ג'ון קיוזק]]{{ש}}ג'יין פונדה{{ש}}אלכס פטיפר{{ש}}אלן ריקמן{{ש}}טררנס הווארד{{ש}}[[רובין וויליאמס]]{{ש}}[[לייב שרייבר]]{{ש}}לני קרביץ{{ש}}אלן ריקמן

| מדבבים =

| מדבבים בעברית =

| מוזיקה = רודריגו ליאו

| מפיץ = חברת ווינשטיין

| מדינה =

| אולפן =

| הקרנת בכורה = [[16 באוגוסט]] [[2013]]

| משך הקרנה = 132 דקות

| שפת הסרט = [[אנגלית]]

| סוגה =

| תקציב = 30,000,000{{כ}}$

| הכנסות = 176,600,000{{כ}}$

| תאריך הכנסות =

| הכנסות באתר מוג'ו =

| פרסים =

| סרט קודם =

| סרט הבא =

| סרטים בסדרה =

| תרגום לעברית =

| קישור =

| בימוי = [[לי דניאלס]]

| הפקה = פאמלה אוס וויליאמס{{ש}}לאורה זיסקיו{{ש}}לי דניאלס{{ש}}באדי פטריק{{ש}}קאסיאן אלווס

| תסריט = דני סטרונג

| עריכה = ג'ו קלוטצ

| צילום = אנדרו דן

בשנת [[1937]], בגיל שמונה-עשרה, ססיל עוזב את המטע. מרוב רעב וייאוש, הוא פורץ למאפייה של בית מלון. רב המשרתים הזקן, מיינרד, מרחם על ססיל ונותן לו עבודה. מיינרד מלמד את ססיל את רזי המקצוע וכישורים בין-אישיים, ואף ממליץ עליו למשרה במלון ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]]. בעודו עובד שם, ססיל פוגש את מריס גלוריה, ולזוג נולדות שני בנים: לואיס וצ'רלי. בשנת [[1957]] ססיל מוצא עבודה בביתב[[הבית הלבן|בית הלבן]] בזמן כהונתו של [[דווייט אייזנהאואר|דוויט ד. אייזנהאואר]]. המלצר הראשי של הבית הלבן, פרדי פאלוס, מכיר את ססיל לרב המשרתים קרטר ווילסון ולשותפו ג'יימס הולוואי. ססיל חוזה בנחישותו של אייזנהאואר להשתמש בחיילים על מנת לאכוף את [[הפרדה גזעית|ביטול ההפרדה הגזעית]] בבתי ספר ואוניברסיטאות ומאוחר יותר בפתרונו הצבאי בתיכון [[ליטל רוק]] שבארקנסושב[[ארקנסו]].

לואיס, בנו הבכור של ססיל, הופך לסטודנט באוניברסיטתב[[אוניברסיטת פיסק]] שבטנסישב[[טנסי]], למרות שססיל חושב שדרום ארצות הברית הוא מקום אלים מדי. לואיס מצטרף לתוכנית שמונהגת על ידי אקטיביסט מועידת מנהיגות נוצרית דרומית, ג'יימס לאוסון, שמובילה אותו ל"ישיבה לא אלימה" בארוחת ערב המעודדת בידול בין שחורים ללבנים, שם הוא נעצר. גלוריה, אשתו את ססיל, המרגישה שהוא נותן עדיפות לעבודתו על פניה, מתמכרת לאלכוהול. בשנת [[1961]], לאחר שנבחר הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ. קנדי]], לואיס ואחרים מותקפים על ידי חברים מכת הקוה[[קו קלוקס קלאן|קו-קלוקס-קלאן,]] בעת שהם רוכבים למען החופש [[ברמינגהאם (אלבמה)|לברמינגהם]], [[אלבמה|אלבאמה]]. לואיס משתתף במסע הצלב של ילדי ברמינגהם, שם יש שימוש בכלבים ותותחי מים על מנת לעצור את הצועדים, אחד ממעשי התנועה שעוררו בקנדי את ההשראה לספק כתובת לאומית שהציעה את חוק זכויות האזרח בשנת [[1964]]. קנדי נרצח מאוחר יותר. ממשיכו, לינדון ב. ג'ונסון, מחוקק את החקיקה. כמעשה של רצון טוב, ג'קי קנדי מעניקה לססיל אחת מעניבותיו של הנשיא לשעבר.

בסוף שנות השישים, לאחר ההתנקשות בפעיל [[זכויות האדם|זכויות האזרח]] [[מרטין לותר קינג|מרטין לותר קינג ג'וניור]], לואיס מספר למשפחתו שהוא הצטרף לתנועת הפנתרים השחורים. ססיל מורה ללואיס ולבת זוגו לעזוב את ביתו, ולואיס נעצר בשנית. ססיל שומע על תוכניתו של הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] לדכא את תנועת [[הפנתרים השחורים]].

צ'רלי, בנו הצעיר של ססיל, מגלה ללואיס שהוא מתכנן להתגייס למלחמהל[[מלחמת וייטנאם|מלחמה בוייטנאם]]. לאחר שהוא מתגייס, צ'רלי נהרג ונקבר בבית הקברות הלאומי [[ארלינגטון (טקסס)|ארלינגטון]]. כאשר הפנתרים השחורים מתחילים לבצע פעולות אלימות, לואיס עוזב את הארגון וחוזר לקולג', ומסיים תואר שני במדעי הפוליטיקה ולבסוף רץ לבחירות כחבר קונגרס, למרות שססיל עדיין חש טינה כלפיו.

ססיל מתעמת שוב ושוב עם הממונה עליו בנושא חוסר שוויון בשכר ובקידום העובדים הלבנים לעומת השחורים. בתמיכת הנשיא [[רונלד רייגן]], ססיל מנצח, והמוניטין שלו גדל עד לנקודה בה הוא ואשתו מוזמנים על ידי רייגן כאורחים לארוחת ערב מחוזית. ססיל מתחיל להרגיש לא בנוח עם החלוקה לגזע בבית הלבן. לאחר שהוא חוזה בסירובו של רייגן להטיל סנקציות כלכליות על משטר האפרטהייד של דרום אפריקה, הוא מתפטר.

בשנת 2008 גלוריה נפטרת זמן קצר לפני שברק אובמה נבחר כנשיא האפרו-אמריקני הראשון. חודשיים, שבועיים ויום לאחר מכן, ססיל מתכונן לפגוש את הנשיא שזה עתה נבחר, בעודו לובש את פריטי הלבוש שהוא קיבל מקנדי וג'ונסון. סטיבן וו. רוצ'ון ניגש אל ססיל ואומר לו שהנשיא מוכן לקבל אותו. כשרוצ'ון מתכונן להוביל אותו אל [[החדר הסגלגל]], ססיל אומר לו שהוא יודע את הדרך.

| קולין ווקר || ג'ון אהריקמןאהרליקמן || יועצו של ניקסון

התסריט של דני סטרונג נכתב בעקבות המאמר של וויל הייגוד בעיתון "וושינגטון פוסט" - A Butler Well Served by This Elections. הפרויקט קיבל גיבוי התחלתי בתחילת שנת [[2011]], כשהמפיקות לורה זיסקין ופאם וויליאמס יצרו מגע עם שיילה ג'והנסון במטרה להשיג מימון התחלתי לסרט. לאחר שקראה את התסריט של דני סטרונג, ג'והנסון תרמה מימון ראשוני של 2.7 מיליון דולר לפני פנייה לכמה תורמים אפרו אמריקנים. למרות זאת, לורהלאורה זיסקין נפטרה מסרטןמ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ביוני 2011, ובתוך כך נשארו הבמאי דניאלס והמפיקה השותפה הילרי שור לחפש משקיעים נוספים.

הם התחילו עם קסיאן אלווס, איתו הם עבדו לפניכן על הסרט "נער הנייר". אלווס הצטרף לרשימת המפיקים, והחל לגייס תרומות לסרט. באביב [[2012]] אייקון יו. קיי. (Icon U.K) חברת מימון והפקה בריטית הבטיחה להוסיף 6 מיליון דולר. לבסוף הסרט גייס את התקציב הדרוש, בגובה 30 מיליון דולר מ-41 מפיקים ומפיקים בפועל שונים, כולל ארל וו. סטפורד, הארי י. מרטין ג'וניור, ברט ג'והנסון מייקל פינלי ובאדי פטריק. לאחר מכן, כשהפקת הסרט החלה ויינשטיין ושות' לקחו בעלות על רשות ההפצה של הסרט.

היתכנה אפשרות לשינוי שמו של הסרט, היות שחברת הסרטים [[האחים וורנר|וורנר ברוס]] טענה בפני איגוד הקולנוע האמריקאי טענו שבבעלותם סרט אילם קצר משנת משנת [[1916]] שאבד שנושא את אותו השם. המקרה נפתר כאשר האיגוד העניק לחברת ויינשטיין את הרשות להוסיף את שמו של דניאלס בתחילת השם, בתנאי ששמו יהיה בגודל של 75% מגודל הכותרת. בתאריך 23/6/2013 המפיץ פרסם פוסטר המציג את הסרט בשם "המשרת של לי דניאלס".

פרינציפל פוטוגרפי (Principal photography) החלו בצילומים [[יוני|ביוני]] [[2012]] בניוב[[ניו אורלינס]]. הפקה קבעה בתחילה לסיים בתחילת אוגוסט 2012, אך עוכבה בגלל הוריקן אייזק.