תאובלד וולף טון – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Wolfe_Tone_sculpture_Bantry.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסלו של וולף טון בבנטרי שב[[קורק (מחוז)|מחוז קורק]]]]

טון מצא בפילדלפיה כמה מידידיו הישנים מימי "האירים החופשיים", ויחד נסעו ל[[פריז]] על מנת לשכנע את הממשלה הצרפתית לפלוש לאירלנד.

ב[[פברואר]] [[1796]] הגיע לפריז, ונפגש עם ראשי הממשלה שם, שהתרשמו מן האנרגיה שלו, ומכנותו. הוא מונה לגנרל בצבא הצרפתי (וכך קיווה כי אם ייאסר על ידי האנגלים לא יואשם ב[[בגידה]]), ותכנן תוכניות, כגון התוכנית להנחית באנגליה אלף פושעים פליליים, אשר ישרפו את העיר [[בריסטול]]. במסמכי עבודה שערך, העריך בפני הצרפתים כי עם נחיתת כוחות צרפתיים באירלנד, יביא הדבר להתקוממות כללית בכל רחבי ה[[אי]].

 

ה[[דירקטורט]] הצרפתי, אשר קיבל ידיעות מגורמים אחרים המאשרים כי אירלנד בשלה להתקוממות, הסכים לבסוף לשלוח משלחת צבאית, אשר יצאה ב-[[15 בדצמבר]] 1796. המשלחת, ארבעים ושלוש ספינות הנושאות ארבעה עשר אלף אנשים, וכמות אדירה של נשק, הפליגה מן העיר [[ברסט (צרפת)|ברסט]] בדרך לאירלנד. טון, על סיפונה של אחת ה[[ספינה|ספינות]], גילה בוז לרמת הימאות של הצרפתים, דבר שהצדיק עצמו, שכן המשלחת היוותה כישלון צבאי בולט. הספינות הצרפתיות תעו אל מול חופי אירלנד ב[[מזג אוויר]] סוער. כאשר התקרבו הספינות ל[[מפרץ בנטרי]] נצפו על ידי המון מתפללים שיצאו מ[[כנסייה]] מקומית, והזעיקו את הצבא באמצעות פעמוני הכנסייה. סירה אחת ובה מספר אנשים ותחמושת הצליחה להגיע לחוף ונתפסה מיד. כיום מוצגת הסירה במוזיאון הימי הלאומי בדבלין. טון נמלט בחזרה לצרפת מבלי להשיג דבר, ושירת זמן מה בצבא הצרפתי. ביוני [[1797]] נטל חלק בהכנות למשלחת נוספת, זו הפעם של הצי ה[[הולנד]]י, אשר הושמדה על ידי הצי הבריטי עוד בדרכה לאירלנד. טון שב לפריז, ושם מצא כי [[נפוליאון]] אשר הגיע בינתיים לעמדת כוח, נלהב פחות מן ההרפתקה האירית ממה שהיו קודמיו.

===המרד של 1798===

כאשר פרץ לבסוף [[המרד האירי של 1798]], בראשות הלורד [[אדוארד פיצג'רלד]], הפציר טון בדירקטורט לשלוח סיוע מיידי למורדים. הצרפתים הסכימו לשלוח מספר כוחות קטנים שנחתו בו זמנית במספר נקודות. כוח פשיטה אחד כזה הצליח לנחות במחוז קונכט ולגרום שם מעט נזק, לפני שהושמד. בכוח זה השתתף אחיו של טון, מתיו, אשר נשפט כבוגד ונתלה על ידי האנגלים.