קטניס אוורדין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1
שורה 60:
 
==עורבני חקיין==
מחוז 13 דוחק בקטניס להפוך ל'עורבניי חקיין', סמל המרד של המחוזות. לאחר המון שכנועים, קטניס הסכימה להיות העורבני חקיין בכמה תנאים, לדוגמה חנינה לפיטה ולעוד מיועדים, אם ינצחו במרד. חלק ממחוז 12 הצליח להימלט ולהיאסף את מחוז 13 בזכות [[גייל הות'ורן|גייל]]. במחוז מקעקעים את תוכנית היום על היד, וקטניס מוגדרת כ'מבולבלת נפשית'. היא ומשפחתה, ששרדו, מקבלים בית מיוחד, עם חלון, עשרים סנטימטר מעל פני האדמה, כדי שנורי- החתול של פרים יכול לצאת לטייל החוצה דרכו. זה גם חלק מעסקת העורבני-החקיין. לאחר מספר אירועים, פיטה מגיע למחוז 13, והם מגלים שהוא עבר "'''ציִד'''" - באמצעות 'צרעות ציד', הקפיטול עיוותו לו זכרונות, וגרמו לו לחשוב שקטניס הרגה את משפחתו, השמידה את מחוז 12, ושהיא האויב והוא צריך להרוג אותה. כאשר היא רואה אותו, פיטה חונק אותה אבל קטניס שורדת. ניתן לראות שקטניס חסרת אונים וכאובה מאוד, אך לאט לאט פיטה מתחיל לחזור לעצמו, אך לא לגמרי. לעתים הוא נוהג לשאול שאלות של "אמיתי או דמיוני". פרימרוז, אחותה הצעירה, מתה בקרב הגדול בקפיטול כשהיא ניסתה להציל כמה ילדים שנפצעו שם, מהפגזה שביצע מחוז 13. המחוזות ניצחו במרד, אך עם זאת מסופר בספר שקטניס לא דיברה במשך זמן רב (הגדירו אותה כ"אווקס נפשית") - עד ליום ההוצאה להורג של הנשיא סנואו. יש לה חץ יחיד, והיא הורגת את קווין, הנשיאה של מחוז 13. בעקבות המעשה, מוצאים את הגופה של הנשיא סנואו ואף פעם לא ידעו אם הוא נחנק מצחוק או שההמון רמס אותו. מצד שני, לאף אחאחד לא היה אכפת. מסופר גם, שבאסיפה, שבה השתתפו כל המנצחים שנשארו בחיים (קטניס, פיטה, היימיטץ', ג'והאנה, אנני, ביטי ואנובאריה) הציעו שיתקיים עוד משחק רעב אחרון. אך בו, בניגוד לשאר, יישלחו ילדים אך ורק מהקפיטול, ביניהם נכדתו של הנשיא סנואו. ההצעה מתקבלת ברוב של 4 על 3, אך מעולם לא התקיימה. לאחר המשפט קטניס נשלחת בחזרה למחוז 12 ומנסה להקים את חייה מחדש.
 
גייל נשלח לעבודה, משרה מכובדת במחוז 2. היא כועסת עליו, ומדמיינת שיהיה בזרועותיה של נערה אחרת, ועל כך שהיא מעולם לא נזקקה לאש שלו. יש לה מספיק אש משל עצמה. בסוף מתואר שפיטה שואל אותה, "''את אוהבת אותי, אמיתי או דמיוני?''" והיא עונה לו שזה אמיתי.