הבדלים בין גרסאות בדף "ראשית לימודים"

נוספו 52 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (דרוש מקור)
 
== אופי הספר ומבנהו ==
לינדא בן ה-30 נענה לקריאתו של [[נפתלי הרץ וייזל]] לספק למערכת החינוך היהודית-משכילית ספר להוראת מקצועות מודרניים וחיבר את הספר במגמה להעשיר את ארון הספרים המדעי בעברית בראשית [[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה היהודית]]. הספר חובר בהשראת ספרי הלימוד של תנועת ה[[פילנתרופיניזם (תנועה חינוכית)|פילנתרופיניזם]] שצמחה ב[[תקופת הנאורות]] ב[[גרמניה]].{{הערה|טל קוגמן, '''המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה''', [[הוצאת מאגנס]], 2013, עמ' 57, 61.}}
 
מטרתו המוצהרת של הספר הייתה להיות ספר לימוד שיחבב על הילדים את המדעים וקהל היעד שלו היה תלמידי בתי ספר משכיליים כגון "[[חינוך נערים]]" ב[[ברלין]]. הספר היה חומר הוראה מעשי, אך גם הצהרה שילדי היהודים לא ייפלו עוד בידיעותיהם את עולם המדע מילדי אומות העולם:
הספר נחלק לעשרה מדורים בשני חלקים. החלק הראשון כלל ידע בתחומי [[אסטרונומיה]]; [[תולדות הטבע]] – ובמסגרת זו [[זואולוגיה]] ("מסיפורי הטבע מבעלי חיים, סוגיהם מיניהם, מקום תנוחתם וסגולתם", בלשונו של לינדא), [[בוטניקה]] ("מסיפורי הטבע ממיני צמח: פּפלַאנצן-רַייך [=גרמנית: 'ממלכת הצמחים']") ו[[מינרולוגיה]] ("ממיני דומם ומחצוב: שטיין-רייך [='ממלכת האבנים']"); [[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה אנושית]] ("מאדם, מיניהו, איכותו וכמותו, בניַן גופו, עצמיו, גידיו, תנועת דמו וקצת מחכמת הניתוח"); [[גאוגרפיה]] ו[[קלימטולוגיה]]. החלק השני כלל ידע ב[[פיזיקה]], [[מכניקה]] ו[[כימיה]]. מחצית החלק הראשון הוקדשה לתולדות הטבע, וכמחצית מהעמודים שהוקדשו לטבע מונים את בעלי החיים לפי [[מיון עולם הטבע|שיטת המיון]] של [[קארולוס לינאוס|לינאוס]]. שליש מן החלק הראשון הוקדש לגאוגרפיה ובו הצגה שיטתית ומפורטת של כל [[מדינות אירופה]] של זמנו.
 
הספר נכתב בעברית. ללשון העברית היו אמנם מונחים ב[[מתמטיקה]] ואסטרונומיה בזכות העיסוק במדעים אלה ב[[עברית של ימי הביניים]], אך היא הייתה דלה מאד במונחים בתחום יתר מדעי הטבע ו[[מדעי המדינה]]. למתן שמות ומונחים השתמש לינדא בשמות מן [[המקרא]] וה[[גמרא]] וב[[תחדיש]]ים המבוססים על [[תרגום שאילה]] מגרמנית עבור בעלי חיים ונושאים שלא נודעו למחברים עבריים לפני כן. כך למשל שמו של ה[[קרנף]] בגרמנית הוא Nashorn (קרן-אף), ולינדא [[תחדיש|חידש]] ותרגם זאת מילולית ל"קרן החוטם".{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|מתי התחלנו להשתמש במילה התקרנפות‬|1.1909611|18 בינואר 2013}}.}} רבים מחידושי המילים של לינדא בספר זה נותרו בשפה העברית לאורך דורות, וחלקם עד ימינו.{{הערה|שם=רובינשטיין}}{{הערה|קוגמן, עמ' 33}}
 
במקום [[הסכמה|הסכמה רבנית]] צירף לינדא לספרו [[הקדמה|הקדמות]] מאת הרופאים ו[[ידיעת הטבע|חוקרי הטבע]] היהודים-גרמנים [[מרכוס אליעזר בלוך]] ("האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר") ו[[מרכוס הרץ]] ("האדון הרופא החוקר הפילוסוף הטבעי המפואר").{{הערה|1={{המליץ|[[שלום יעקב אברמוביץ'|שלום יעקב אבראמאויץ]]|עת לדבר|1871/01/31|00601}}.}}
 
עדות לרמת העדכניות של הספר היא האיזכור הראשון של [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[אורנוס]] בעברית. כוכב הלכת החדש התגלה על ידי [[ויליאם הרשל]] רק כשבע שנים לפני הופעתו של הספר: "והנה בשנת תקמ"ח 1781 למספר הנוצרים נגלה לעין אחד מחכמי החוזי[ם] במדינת ענגלאנלענגלאנד [=אנגליה] אור כוכב אחד אשר יסובב בלכתו לשמש / אך הוא רחוק במאדבמאֹד מאד ממנו / עד כי לא נוכל לדעת עוד זמן סבובוסִבובו מרחקו וגדלו / והוא קרא אותו בשם (אוראנוס)"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37777&st=&pgnum=29 אזכור ראשון לגילוי אורנוס בעברית], בספר "ראשית לימודים" מאת [[ברוך לינדא]], ברלין 1788 ה' ע"ב}}.
 
== הדפסות והוצאות לאור ==
107,160

עריכות