חסה תרבותית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 185.32.176.23 (שיחה) לעריכה האחרונה של ירח אפל
שורה 21:
==שימושים==
למרות שכיום החסה משמשת רק כמזון, בעבר שויכו לה תכונות נוספות. ה[[רומא העתיקה|רומאים]], אשר החסה שהייתה מצויה בתקופתם הכילה חומר הדומה בתכונותיו ל[[אופיום]], נהגו לאכול את החסה בסוף ארוחה כדי להירדם בקלות. ה[[מצרים]] לעומת זאת, בשל העובדה שהחסה מתיזה חומר חלבי כשהיא נחתכת, ובשל צורת [[עלה|עליה]], קישרו את החסה עם הגבריות וראו בה מעוררת תיאבון. ב[[יוון העתיקה]], הובילו ההבדלים בן תפיסות אלו לבלבול וכך בשעה שהרופא המפורסם [[קלאודיוס גלנוס|גלנוס]] מפרגמון טען שהוא אוכל את החסה בסוף הארוחה כדי לחזק את ה[[זיכרון]] ולעודד שינה מהירה, הרופא [[רופוס מאפסוס]] שחי רק מאה שנים קודם לכן טען שחסה מערפלת את החושים ומקהה את המחשבה. ב[[יהדות]] נהוגה אכילת החסה בליל פסח כחובת אכילת המרור, משום שהיא מזוהה בתלמוד עם החזרת{{הערה|{{בבלי|פסחים|לט|א}}}}, שהיא אחד המינים הנזכרים במשנה שיוצאים בהם ידי חובת המרור{{הערה| על הסתירה לכאורה בין השם 'מרור' לכך שהחסה מתוקה, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|מצות המרור בחסה המתוקה|46426|בתוך: [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], גליון נא, ניסן תשס"ח, עמ' תרס-תרסט|ללא|עמוד=656}}.}}.
החסה גם מנקה קיבה ומגנה עליה
 
==זנים==