אורים ותומים – הבדלי גרסאות

על פי התפיסה המסורתית של [[חז"ל]], המסר הועבר באמצעות החושן, שבו נקבעו אבנים יקרות, ובהן היו שמות שבטי ישראל חרוטים או בולטים. האבנים נתנו תשובות מילוליות בהבלטה או הארה של אותיות, (למשל בפירוש חז"ל לספר שמואל א', א' י"ג). לפי תפיסה זו, "אורים ותומים" הם [[גוויל]]ים קטנים עם [[השם המפורש]], שהושמו בתוך קפלי החושן של [[הכהן הגדול]], וגרמו לאותיות מסוימות שעל אבני החושן לזרוח, לאחר שאילת השאלה של הכהן, כתשובה מ[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. לדעת ה[[מטומטמת|רמב"ם]] כלל לא היו גווילים, אלא אבני החושן עצמן נקראו "אורים ותומים".

==התחתוניםהאיזכור במקרא==

האזכור הראשון של "אורים ותומים" ב[[תנ"ך]] מפיע בציווי ל[[אהרן הכהן]] לשאת את האורים והתומים על חזהו כששירת בתפקידו כ[[כהן גדול]]. {{ציטוטון|והאוריםוְנָתַתָּ המתומתמיםאֶל היוחֹשֶׁן תמידהַמִּשְׁפָּט מפגרים'''אֶת ספרהָאוּרִים מניאקוְאֶת 370הַתֻּמִּים''' שנהוְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד|{{תנ"ך|שמות|כח|ל}}}}.

לא תמיד היו האורים עונים. כך מסופר פעמיים כי [[שאול המלך]] ניסה לשאול באורים ותומים ולא נענה, בשתי הפעמים הדבר היה בהקשר מלחמתי כנגד [[פלשתים]]. ב[[מלחמת מכמש]] שאול שאל האם להמשיך במלחמה ולא קיבל תשובה. {{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים, הארד אחרי שעשיתי קקיהַאֵרֵד בשירותיםאַחֲרֵי להילחםפְלִשְׁתִּים? בפלישתיםהֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל? וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא|{{תנ"ך|שמואל א|יד|לז}} }}