מדעים קוגניטיביים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור טרול (סתרה) |
|||
שורה 3:
מקור ה[[מילה (בלשנות)|מילים]] "קוגניטיבי", "קוגניציה" הוא במילה ה[[לטינית]] קוגנוסְקרה (cognoscere) שמשמעותה "לדעת, להכיר".
==תיאור כללי==
המחקר במדעים הקוגניטיביים עוסק בנושאים רבים, ביניהם [[תפיסה]], [[חשיבה]], [[למידה]], [[שפה]], [[כישורים מוטוריים]], ה[[מוח]] וה[[אינטליגנציה]]. אופי המחקר הוא רב-תחומי, כלומר משתמש בידע וב[[שיטות מחקר|שיטות]] שמקורם בתחומים שונים. התחומים העיקריים התורמים ידע ושיטות למדעים הקוגניטיביים הם: [[פסיכולוגיה]] (בייחוד [[פסיכולוגיה קוגניטיבית]] ו[[נוירופסיכולוגיה]]), [[בלשנות]] ([[בלשנות מודרנית|מודרנית]], להבדיל מהבלשנות המסורתית), [[ביולוגיה]] (בעיקר [[נוירוביולוגיה]]), [[מדעי המחשב]] (בעיקר [[בינה מלאכותית|אינטליגנציה מלאכותית]] - כאשר התחומים העיקריים הם [[חישוב סימבולי]] ו[[רשת עצבית|רשתות עצביות]]), [[פילוסופיה]] (בעיקר [[פילוסופיה אנליטית]]) ו[[מתמטיקה]]. דגש רב ניתן ליצירת [[מודל מתמטי|מודלים מתמטיים]] ו[[סימולציה|סימולציות]] [[מחשב|ממוחשבות]], פעמים רבות תוך השוואת ביצועי המודלים ל[[התנהגות]] [[אדם|אנושית]] אמיתית, כפי שהיא מתבטאת במחקרים התנהגותיים, ושיפור המודלים בהתאם.
שורה 70 ⟵ 69:
===למידה והתפתחות מנטלית===
:ערכים קשורים: [[למידה]] ו[[פסיכולוגיה התפתחותית]]
למידה והתפתחות הם תהליכים בהם אנו רוכשים ידע ומידע עם הזמן. תינוקות נולדים עם מעט ידע או ללא ידע בכלל (תלוי כיצד מגדירים 'ידע'), ועם זאת מהר מאוד הם רוכשים את היכולת להשתמש בידע, ללכת, ולזהות אנשים ואובייקטים. המטרה במחקרים על ידע והתפתחות היא להסביר את המנגנונים שמאחורי התהליכים הללו.
שאלה גדולה במדעי הקוגניציה היא האם יכולות מסוימות הן מולדות או נרכשות. וויכוח זה נקרא לרוב בשם [[מולדות מול למידה]] (Nature versus nurture). הגישה ה[[נייטיביזם (פסיכולוגיה)|נייטיביסטית]] טוענת כי תכונות מסוימות הן מולדות באורגניזם, והן נקבעות על ידי המרכיבים ה[[גנטיקה|גנטיים]] שלו. הגישה ה[[אמפיריציזם|אמפיריציסטית]] לעומת זאת, טוענת כי אותן תכונות מסוימות נקבעות ונלמדות מהסביבה.
שורה 83 ⟵ 82:
מדענים קוגניטיביים חוקרים את הזיכרון ממש כשם שהפסיכולוגים חוקרים אותו, אך הראשונים מתמקדים יותר בקשרים בין הזיכרון ל[[הכרה|קוגניציה]], ובאיך שהזיכרון יכול להעלות תהליכים קוגניטיביים שונים. אחת הדוגמאות לכך היא השאלה המחקרית 'מהם התהליכים המנטליים שאותם עובר האדם כדי לשלוף זיכרון ישן שנשכח?' או, 'מה מבדיל בין התהליך הקוגניטיבי המופעל בעת זיהוי (recognition) דבר שנלמד בעבר (למשל, שואלים אותי האם ראיתי בעבר את המילה שמוצגת לפניי), לעומת היזכרות (למשל, אומרים לי לכתוב את כל המילים שראיתי ביום הקודם)?'.
===תפיסה
{{הפניה לערך מורחב|
תפיסה היא היכולת לקלוט מידע דרך ה[[חוש]]ים, ולעבד אותו באופן מסוים. [[חוש הראיה|ראיה]] ו[[שמיעה]] הם שני חושים עיקריים המאפשרים לנו לחוות את הסביבה שלנו. כמה שאלות בתפיסה הראייתית, למשל, כוללות: (1) כיצד אנו מסוגלים לזהות אובייקטים? (2) איך (ומדוע) החוויה הוויזואלית שלנו של הסביבה רציפה, על אף שבכל פעם אנו קולטים רק חלקים קטנים שלה?
כלי אחד במחקר התפיסה הראייתית הוא התבוננות באופן בו אנשים מעבדים [[אשליה אופטית|אשליות אופטיות]]. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך היא [[קוביית נקר]], שניתן לתפוס אותה בשני אופנים שונים. המחקר של [[מערכת המגע|חוש המישוש]], [[חוש הריח]] ו[[טעם|חוש הטעם]] גם הם נופלים תחת הקטגוריה של 'תפיסה'.
המונח 'פעולה' מתייחס לפלט של המערכת. בבני האדם - הדבר מתבטא בפעולות מוטוריות. תכנון מרחבי ותנועה, הפקת דיבור ותנועות מוטוריות מורכבות הן כולן היבטים של פעולה.
שורה 96:
===ניסויים התנהגותיים===
כדי לקבל תמונה טובה של מה מרכיב את ההתנהגות האינטליגנטית, יש לחקור תחילה את ההתנהגות עצמה. תחום זה של מחקר הוא בעל קשר הדוק לזה שב[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]] וב[[פסיכופיזיקה]].
על ידי מדידת התגובות ההתנהגותיות לגירויים שונים,
* ''[[זמן תגובה (פסיכולוגיה)|זמן תגובה]]'' הזמן בין הצגת הגירוי ובין התגובה המתאימה יכול להצביע על הבדלים בין שני תהליכים קוגניטיביים, וכן להצביע על תכונות מסוימות של אופיים. לדוגמה, אם במשימת חיפוש זמני התגובה משתנים באופן פרופורציונלי למספר האלמנטים, אזי זו ראיה לכך שתהליך קוגניטיבי זה של חיפוש מערב תהליך של חיפוש סריאלי (טורי) ולא מקבילי.
שורה 125:
===שיטות נוירוביולוגיות===
שיטות מחקר הלקוחות היישר מ[[מדעי המוח]] ומה[[נוירופסיכולוגיה]] גם כן יכולות לעזור לנו לשפוך אור על היבטיה השונים של הקוגניציה. שיטות אלו מאפשרות לנו להבין כיצד התנהגות אינטליגנטית מיושמת במערכת פיזיקלית.
שורה 165 ⟵ 166:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[קטגוריה:מדעים קוגניטיביים|*]]
|