משבר הדיור בישראל – הבדלי גרסאות

 

== כלליות המשבר ==

חריפות המשבר הנוכחי מתבטאת בחתך האופקי שלו על מאפייני הדיור. המשבר הורגש כמעט בכל צורת ואופן דיור ובכל אזור, כפי שניתן לראות בתרשים ג' עד ו'. עלייה חדה נרשמה בכל אזורי הארץ ויתרה מכך, היא נרשמה בעיקר בצפון, ביו"ש, ובדרום ופחות ערים הגדולות (ירושלים, תל אביב), כפי שניתן לראות בתרשים ג'. אם בעבר המחירים היו גבוהים מהרגיל בירושלים, היה יכול זוג צעיר לפנות אל הצפון או המרכז או אל ערים פחות מרכזיות (ראשון לציון, בת ים וכו') כפתרון. פתרון זה לא מתאפשר במשבר הנוכחי לאור ארציותו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מבקר המדינה|שם=משבר הדיור: דו"ח מבקר המדינה|כתב עת=}}</ref>

 

לפי תרשים ד' ניתן אולי להסביר את ארציות המשבר. המשבר פקד בתחילתו את הערים הגדולות. עובדה זו גרמה להגירה שלילית רבה מהערים הגדולות (כפי שאפשר לראות בתרשים ד', מאזן של -65 עבור תל אביב ומאזן של -72 עבור ירושלים) אל מחוזות אחרים (בעיקר המרכז ויו"ש). הגירה זו, יחד עם גורמים אחרים, גרמה לעליית הביקוש והובילה לעליית מחירים גם באזורים בהם המחירים היו נוחים יותר. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/heb/index.asp|הכותב=מרכז המידע והמחקר של הכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=שוק הדיור: התפתחות המחירים, גורמי הביקוש וההיצע וניתוח תוכניות הממשלה,|אתר=|תאריך=}}</ref>

[[קובץ:תרשים ה.jpg|ממוזער|400px]]

משבר הדיור התבטא גם במחירי השכירות. כפי שניתן לראות בתרשים ה', בין השנים 1998 עד 2008 מחירי השכירות יציבים מאד עם תנודות קטנות בלבד. עם זאת, החל משנת 2008 ועד 2014, יחד עם משבר הדיור שהתבטא במחירי הדירות, החלה עלייה חדה במחירי השכירות הראליים הממוצעים. שכר הדירה הראלי עלה ב-1,022 ₪ המהווים גידול בשיעור מצטבר של 37.2%. העלייה הפסיקה בין השנים 2015 – 2017, כאשר נצפות עליות וירידות בשיעורים שבין 0.2% ל-0.4%. יכול להיות שהתייצבות זו היא תולדה של האמצעים להתמודדות עם משבר הדיור שממשלת ישראל החלה ליישם בתקופה הזו, אך מוקדם מדי להגיד.