משבר הדיור בישראל – הבדלי גרסאות

 

[[קובץ:תרשים ד.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תרשים ד': מאזן ההגירה לפי מחוזות ברחבי הארץ בין 2001 ל-2014]]

משבר הדיור התבטא גם במחירי השכירות. כפי שניתן לראות בתרשים ה', בין השנים 1998 עד 2008 מחירי השכירות יציבים מאד עם תנודות קטנות בלבד. עם זאת, החל משנת 2008 ועד 2014, יחד עם משבר הדיור שהתבטא במחירי הדירות, החלה עלייה חדה במחירי השכירות הראליים הממוצעים. שכר הדירה הראלי עלה ב-1,022 ₪ המהווים גידול בשיעור מצטבר של 37.2%. העלייה הפסיקה בין השנים 2015 – 2017, כאשר נצפות עליות וירידות בשיעורים שבין 0.2% ל-0.4%. יכול להיות שהתייצבות זו היא תולדה של האמצעים להתמודדות עם משבר הדיור שממשלת ישראל החלה ליישם בתקופה הזו, אך מוקדם מדי להגיד.

 

גם העלייה בשכר הדירה מתבטאת באופן ארצי ולא אזורי, בהתפלגות אחידה בין כל חלקי הארץ, כפי שניתן לראות בתרשים ו'. למרות העלייה הריאלית השווה יחסית בכל חלקי הארץ, שכר הדירה בערכים אבסולוטיים באזורי הפריפריה עדיין נמוך משמעותית מאזורים מרכזיים, בשיעור שבין 40% ל-50% פחות. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=משרד השיכון (עובד ע"י מחבר המדינה)|שם=ענף הבנייה בישראל - ניתוח כלכלי|כתב עת=}}</ref>

 

== היצע ==

כמו במערכות כלכליות אחרות, מחירי הדירות מושפעים ממגוון גורמים המחולקים לשתי קטגוריות: ביקוש והיצע. היצע דירות מוגדר ככמות הדירות הזמינות לשיווק וככמות הדירות הנבנות. משברים כלכליים נובעים פעמים רבות מפער בין ביקוש להיצע או להפך. כדי לאמוד את העניין במקרה שלנו, יש להשוות את ההיצע לביקוש בעת המשבר ולפניו. על מנת לעשות זאת נשתמש במדד בנייה, שהוא מדד השוואתי לבדיקת ההתאמה בין כמות התחלות הבנייה (ההיצע) לבין האוכלוסייה (הביקוש).

 

 

בגרף שתי נקודות עניין, בהן מדד התחלות הבנייה גבוה יחסית. הראשונה היא התקופה שבין 1970 ל-1978. בתקופה זו מדדי התחלות בנייה היו גבוהים יחסית, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. הבנייה המוגברת הזו הביאה להקפאת המשבר במחירי הדיור של 1967 – 1973 ואף לירידה במדד מחירי הדיור בין 1973 ל-1977.

נקודת העניין השנייה היא התקופה שבין סוף שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90. בתקופה זו נוצר משבר דיור בעקבות העלייה מברית המועצות וחבר העמים. בשנים אלו הגיעו מדדי מחירי הדיור לשיא. כאמצעי להתמודדות עם משבר הדיור, שר השיכון דאז [[אריאל שרון]] התווה מספר תוכניות לעידוד בנייה, שחלקן כללו וויתור על הליכי תכנון שונים. תוכניות אלו הובילו לעלייה בהתחלות הבנייה, כפי שניתן לראות בגרף, ובהתאמה להקפאת מחירי הדיור ולסיום משבר הדיור, ואף לירידה במדד מחירי הדיור בסוף שנות ה-90.

ניתן לראות שבין שנת 1997 לשנת 2003 חלה ירידה חדה במדד התחלות הבנייה, בשיעור של 91.67% אחוזים. בין השנים 2003–2007, בתקופה שקדמה למשבר הדיור הנוכחי, מדד התחלות הבנייה נשאר יציב על ערך נמוך. בסוף תקופה זו החל משבר הדיור הנוכחי עם עלייה חדה במדד מחירי הדירות שהמשיכה עד 2012.