משבר הדיור בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
מנגד, יש הטוענים שתמהיל הגודל לא הולם את הביקוש ולכן מחריף את משבר הדיור. יתרה מכך, האוחזים בטענה זו מרחיבים שדירות גדולות לא משרתות את החתך הנזקק, מכיוון שהדירות הגדולות משמשות בין היתר חתך משמעותי של משקיעים ודוחפת מעלה את המחירים. טענה זו נתמכת על ידי דוח שהכין משרד הבינוי באוגוסט 2002, שניסה לחזות העדפות של מאפייני דירות שונים לפי מודלים שונים עד 2020. הדו"ח מצא, לדוגמה, שבאחת משנות המשבר, 2010, 58% מהדירות המבוקשות יהיו 1 עד 3.5 חדרים, ולפי מודל אחר – 54%. ניתן לראות שתמהיל הגודל בשנה זו לא הלם תחזית זו, כאשר רק קצת למעלה מ-5% מהדירות שנבנו היו בנות 3 חדרים. יש לציין שחוסר ההלימה היא לא מוחלטת, כי אומנם אחוז דירות שלושת החדרים היה נמוך מאד אבל אחוז הדירות בנות ארבעת החדרים היה גבוה. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=מבקר המדינה|שם=משבר הדיור: דו"ח מבקר המדינה, 2015|כתב עת=}}</ref>
 
חלק מהמחזיקים בעמדה זו מסיקים שהירידה במספר הדירות הקטנות מקשה על זוגות צעירים למצוא דירה, כפי שתועד בוועדתב[[ועדת טרכטנברג]]: "{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היעדרן של דירות קטנות, ככלל ובמפרט בסיסי, לצד העלייה החדה של מחירי הדיור, מקשה על היכולת של אוכלוסיות רבות לרכוש או לשכור דירה. חלקן נאלצו למצוא פתרונות חלופיים בדמות דחיית היציאה מבית ההורים או מגורים עם שותפים"|מקור=ועדת טרטנברג}}.
 
=== משך הבנייה ===