פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הגהה
[[קובץ:Tel aviv22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008)]]
[[קובץ:שדרותרוטשילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרות רוטשילד במרכז העיר (2006)]]
[[קובץ:King George.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שילוט רחובות בתל אביב]]בעיר '''[[תל אביב-יפו]]''' יש כ-1,500 '''[[רחוב]]ות'''. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובארץ כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון [[#דיזנגוף|דיזנגוף]], [[#שינקין|שינקין]] או [[#אלנבי|אלנבי]]. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.
 
ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.
==שדרות העיר==
{{הפניה לערך מורחב|שדרות בתל אביב-יפו}}
ה[[שדרה|שדרות]] בתל אביב מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מן [[שלד עירוני|השלד העירוני]] של תל אביב. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משל עצמה. השדרה הראשונה, [[שדרות רוטשילד]], נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. [[שדרות ירושלים]] שביפו נחנכו אף הן, עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו [[חסן בק]] שהתקנא בשדרה התל אביבית. שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה-30 הן [[שדרות בן ציון]], [[שדרות ח"ן]], [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] ו[[שדרות נורדאו]]. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.
 
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] ותחילת [[שנות ה-2000]] זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, ל[[התחדשות עירונית]] ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים בולטים בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. במהלך השיפוץ הוספו מדשאות, [[פרח]]ים ו[[ספסל]]ים, סומנו [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.
===תוכן עניינים===
{{עוגן|תוכן רחובות}}__NOTOC__
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 0.5em;">
♦ [[#אבן גבירול|אבן גבירול]]
♦ [[#אחד העם|אחד העם]]
|ויקישיתוף=Category:Eilat street, Tel Aviv-Yafo
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב אילת}}
{{ציטוט|תוכן=העכבר מרחוב אילת שש / זה עם הרגש / אומר שהוא אוהב אותה / בכל זאת היא צועקת / אני לא מספיק טובה|מרכאות=כן|מקור="מועקה", [[אבטיפוס (להקה)|אבטיפוס]]}}
 
 
: ברחוב זה נמצאים כמה אתרים חשובים וגם היסטוריים כגון:
* [[תחנת הרכבת יפו]].
 
* [[תחנת הרכבת יפו]].
* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]] במספר 50 פינת רחוב אליפלט.
* [[מכון אבני]] המתפרש על פני 17 בניינים וסביבו חנויות רבות למוצרי אומנות.
{{הפניה לערך מורחב|רחוב אלנבי}}
{{ציטוט|תוכן=הדמעות האלה לא בשבילי אני - מתחפר באלנבי - הפרדה חד צדדית - בגרסה האישית|מרכאות=כן|מקור="מתחפר באלנבי", [[מוניקה סקס]]}}
רחוב אלנבי משתרע מ[[כיכר הכנסת]] בצפון-מערב, הצמודה לחוף ה[[ים]], ועד ל[[כיכר המושבות]] בדרום-מזרח, שמעבר לה קרוי הרחוב בשם [[#העלייה|רחוב העלייה]]. הרחוב מהווה גבול בין רובע [[לב תל אביב]] ממזרח לבין שכונת [[כרם התימנים]] הנמצאת מערבית אליו בחלקו הצפוני.
 
הרחוב שנוסד תחילה כ"דרך הים" הוא אחד הרחובות הראשיים והחשובים ביותר בעיר אשר לאורכו מספר נקודות ציון ואתרים חשובים. לכל אורך הרחוב קיים מסחר וברובו בנויים מעליו גם בנייני מגורים.
{{-}}
 
* [[מוסך דן]] (נהרס ב-2008)
* מתחם [[סומייל]]
* [[בית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית]]
* בניין הנהלת [[קופת חולים כללית]] שנבנה ליד בית הוועד הפועל
{{-}}
 
{{הפניה לערך מורחב|רחוב בוגרשוב}}
{{ציטוט|תוכן=ופעם החזקתי את היד של [[זוהר ארגוב]], היה לו חוב ונסעתי הלוך ושוב, עם גידי גוב בבוגרשוב|מרכאות=כן|מקור="פרח השכונות", [[טיפקס (להקה)|טיפקס]], מילים: [[קובי אוז]]}}
רחוב [[מסחר]]י ברובו המקשר בין [[#הירקון|רחוב הירקון]] ו[[כיכר לונדון]] שב[[חוף תל אביב|חוף הים]] ובין [[כיכר מיכאל'ס]] (מפגש הרחובות [[#המלך ג'ורג'|המלך ג'ורג']] ו[[#בן ציון|בן ציון]]).
 
הרחוב נבנה בתחילת שנות ה-20 כרחוב המרכזי של שכונת הפחונים [[נורדיה (שכונה)|נורדיה]]. כאשר רצתה העירייה לקרוא לרחוב על שמו של [[חיים בוגרשוב]], התנגד לכך בוגרשוב ושינה בעקבות ההחלטה את שם משפחתו ל"בוגר", אולם שם הרחוב נשאר.
 
כיום, בוגרשוב הוא אחד הרחובות המסחריים המובילים בעיר הכולל שלל חנויות ביגוד ובתי קפה מהווה אף רחוב תיירותי בזכות הקשר הישיר שלו ממרכז העיר אל הים.
{{הפניה לערך מורחב|רחוב בזל}}
{{ציטוט|תוכן=מחפש אותך בבזל, בקפה של הרחוב, משתגע כל הלילה לא יודע מה לחשוב|מרכאות=כן|מקור="הכל בראש", [[עידן יניב]]}}
רחוב בזל הוא רחוב רוחבי בצפון הישן המוביל מרחוב [[#אבן גבירול|אבן גבירול]] לרחוב [[#דיזנגוף|דיזנגוף]]. במרכז הרחוב נמצא מתחם מסחרי-ציבורי המכונה "מתחם בזל". במתחם זה נמצאת "כיכר בוני העיר" וסביבה מספר מבנים, בהם תחנת [[מגן דוד אדום]], בית רופאים ומגדל המגורים "מרום בזל". בעבר היה מתחם בזל אזור מוכה מפגעים ושכנו בו, נוסף על תחנת מגן דוד אדום, [[שירותי כיבוי והצלה בתל אביב|תחנת כיבוי האש המרכזית של תל אביב]] ומגרש חנייה ל[[משאית זבל|משאיות זבל]]. מגרש החנייה פונה ותחנת מכבי האש הועברה למיקומה החדש בקצהו הצפוני של רחוב אבן גבירול. המתחם התפתח ובצדדיו הדרומי (רחוב בזל) והמזרחי (רחוב [[אשתורי הפרחי]]) נפתחו [[בית קפה|בתי קפה]] ו[[מאפייה (מפעל)|מאפיות]], [[מסעדה|מסעדות]] וחנויות ייחודיות.
{{-}}
 
מרחובות האורך המסחריים החשובים ביותר במרכז העיר. נבנה בעיקר בשנות ה-30 וה-40 על ידי עולים מגרמניה שהגיעו בעליות הרביעית והחמישית. הרחוב תוכנן כהמשכו של [[#אלנבי|רחוב אלנבי]] ש"נשבר" מערבה לכיוון הים ב[[כיכר מוגרבי]], בו מתחיל רחוב בן יהודה. [[מצעד צה"ל|מצעדי צה"ל]] שנערכו בעבר בעיר התקיימו לאורך שני רחובות אלה. הוא גם מהווה ציר תחבורה חשוב, במיוחד עבור [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]].
 
ברחוב אתרים חשובים שהיוו נקודות ציון בהתפתחות העיר - [[בית אל על]], מגדל המשרדים הראשון בארץ וה[[סופרמרקט]] הראשון בישראל שהוקם בבניין מס' 79 וחולל מהפכה במסחר העירוני.
{{-}}
 
{{ציטוט|תוכן=היא רצה מביאליק לגאולה, ומשם לים|מרכאות=כן|מקור="מלי בן שושן", [[פרויקט 1:1]]}}
 
רחוב גאולה מתחיל בפינת הרחובות [[#ביאליק|ביאליק]] ו[[#אלנבי|אלנבי]] ומסתיים בחוף הים. הרחוב הוא גבולה צפוני של שכונת [[כרם התימנים]]. טרם הקמת שכונת גאולה היה אזור זה חלק מחוף הים ושכונת כרם התימנים נעצרה בקו רחוב הכובשים, גבולה המערבי של הכרם, בשל הקושי לבנות בתוואי שטח זה.
 
הרחוב הוא מרכזה של שכונת מגורים המכונה שכונת גאולה. חלקו הדרומי [[#הירקון|רחוב הירקון]] החוצה את גאולה הוא רחוב מרכזי נוסף בשכונה. השכונה נבנתה ברובה בשנות ה-20. חלקים מהשכונה ומהרחוב התחדשו במשך השנים ובקדמת השכונה לצד הים נבנו אף מבני יוקרה ובתי מלון. אולם, קיימים בסביבה זו גם היום לא מעט בתים נמוכי קומה.
רחוב גורדון מתחיל ב[[#הירקון|רחוב הירקון]] ליד חוף הים ומסתיים ב[[כיכר רבין]]. נבנה בשנות ה-30 כאחד מצירי הרוחב במסגרת [[תוכנית גדס]]. הרחוב כולל בעיקר בנייני מגורים וחלקו המערבי (ממערב ל[[#דיזנגוף|דיזנגוף]]) מתאפיין בריבוי גלריות לאמנות שהידועה והוותיקה שבהן היא [[גלריה גורדון]]{{מקור}}. גלריות ידועות נוספות הן [[גלריה גבעון]] ברחוב ו[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית]] הנמצאת ברחוב דב הוז הסמוך לגורדון.
 
מלבד הגלריות אשר הפכו את הרחוב לשם דבר, מתאפיין הרחוב בבתים רבים ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] והוא רחוב מרכזי ב[[העיר הלבנה|עיר הלבנה]]. בניין מס' 9 ברחוב (בתמונה), שתכנן האדריכל [[דב כרמי]] ושופץ בתחילת שנות ה-2000, הפך לאחד הבניינים הידועים של העיר הלבנה והופיע בכרזות פרסום רשמיות של העירייה ולאתר אליו הפנו מדריכי התיירות של העיר הלבנה.
 
בקצה המערבי של הרחוב, הנמצא מעט מדרום ל[[כיכר אתרים]], נמצא [[מלון שרתון תל אביב]] במקום שבו שכן בעבר "[[הבית האדום]]". חוף הרחצה הסמוך נקרא "חוף גורדון" על שם הרחוב. מצפון לחוף נמצאת המרינה וכיכר אתרים וביניהם "[[בריכת גורדון]]", על אף שזו כבר מרוחקת יחסית מן הרחוב עצמו.
בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאים מספר אתרים נוספים:
* [[בית אמות משפט]] בתכנון [[אריה שרון]], [[בנימין אידלסון]] ו[[אלדר שרון]]
* בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף מרכז של [[בני עקיבא]] (ראו תמונה), בבניין המזכיר את [[לוחות הברית]], ושגגו בצורת ספר פתוח.
* בית [[לשכת עורכי הדין]] (ברחוב דניאל פריש היוצא מדובנוב)
* בית [[הסוכנות היהודית]] (ברחוב קפלן)
}}
[[קובץ:RabinatPicture 041.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבנות והמועצה הדתית בשדרה]]
השדרות מתחילות מ[[כיכר רבין]], ב[[#אבן גבירול|רחוב אבן גבירול]], ומסתיימות ב[[#ויצמן|רחוב ויצמן]], אל תוך בית החולים [[מרכז רפואי תל אביב|איכילוב]]. בשדרות אלו נמצא הגינון בחלקו הדרומי של הרחוב בלבד אשר לאורכו גם קיימים [[גן שעשועים|גני שעשועים]] ושביל אופניים, לעומת שאר ה[[שדרות בתל אביב]] אשר נמצאות במרכז הרחוב.
 
בשדרה נמצאת [[מועצה דתית|המועצה הדתית]] ו[[רבנות]] תל אביב ובקרבתן שכן גם בית [[הבונים החופשיים]] שנהרס. סמוך למרכז השדרה נמצא גם מתחם "מגדלי דוד" המוכרים יותר כ"מגדלי אורי" על שם פינת רחוב [[לסר אורי]] בה הם שוכנים. שכונת מגדלים זו נבנתה בתחילת שנות ה-90 והיא אחד ממתחמי מגדלי היוקרה הראשונים בתל אביב.
 
ברחוב זה נימצאים:
 
* [[סינמטק תל אביב]]
* מגדל הקריה, מגדל פלטינום, ומגדל התיכון
|על שם=שם סמלי
}}
הרחוב מציין אזור תעשייה בו הוא מצוי ומתחיל ברחוב ראול ולנברג אליו הוא מקביל ואל החלק המזרחי החדש של [[פארק הירקון]]. הוא מסתיים בכיכר הפונה אל רחוב הנחושת מול [[קריית עתידים]]. ברחוב זה ישנם מסעדות ובתי קפה לאורך מידרכות ענקיות יחד עם בנייני [[היי טק]] של חברות מפורסמות.
 
ברחוב זה מצויים:
* משרדיהם של זכיינות [[ערוץ 2]] "[[קשת (זכיינית שידור)|קשת]]" ו"[[רשת (זכיינית שידור)|רשת]]"
* בית החולים הפרטי [[אסותא]]
רחוב המקביל ל[[חוף תל אביב|חוף הים]] לכל אורך מרכז העיר. הרחוב הוא מרכזה ה[[תיירות]]י של תל אביב ולאורכו מוסדות ועסקים רבים המשרתים את התיירים הבאים לעיר בהם בתי מלון, שגרירויות ומקומות בילוי רבים. ברחוב הירקון נמצא המספר הגדול ביותר של שגרירויות בהן [[שגרירות ארצות הברית בישראל]]. מבין המלונות ברחוב נמצאים הגדולים והחשובים ביותר בהם [[מלון דן תל אביב]], [[מלון שרתון תל אביב]], [[מלון הילטון תל אביב]] ועוד.
 
אתרים חשובים נוספים ברחוב הם:
*[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]]
*[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון]] (הירקון 248)
רחוב קטן בדרום העיר, בין [[#הרכבת|רחוב הרכבת]] ל[[כיכר המושבות]], בשכונת [[רמת השרון (שכונה)|רמת השרון]] ההיסטורית. נקרא על שם [[תחנת כח|תחנת הכח]] הראשונה של תל אביב שפעלה בו, עוד טרם בניית [[תחנת הכח רדינג]].
 
ברחוב נמצא גם [[גן החשמל]] שנודע לשמצה במשך שנים רבות בגלל פעילויות [[זנות]] ו[[סמים]]. בשנים האחרונות עבר המקום שיפוץ נרחב ונפתחו בסביבתו אף חנויות יוקרה.
{{-}}
 
 
נקרא תחילה "רחוב הכרמל" (חלקו הממשיך ל[[שוק הכרמל]] נקרא כך עד היום) ושונה ב-1935 לכבוד 25 שנה למלכותו של [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]].
 
* [[כיכר מסריק]]
* [[דיזנגוף סנטר]]
רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב, בין הרחובות [[#בגין|בגין]] בצפון ו[[#הרכבת|הרכבת]] בדרום. סלול על תוואי דרך עפר בתוואי הרחוב. בדרומה של דרך זו הייתה חווה חקלאית שהוקמה על ידי פרוטסטנטים אמריקאים בשם "[[הר התקווה]]", כבר באמצע המאה ה-19. הדרך עברה בין השדות צפונה לכיוון [[פרדס מונטיפיורי]] והמושבה הטמפלרית [[שרונה (מושבה)|שרונה]]. על שטח הפרדס הוקמה [[שכונת מונטיפיורי]] ועל שטח החווה קם בית הספר התיכון [[שבח מופת]] בשנות ה-40, הקיים במקום עד היום, ונמצא צמוד אל [[שכונת הרכבת]] ובצידו הצפון-מערבי של רחוב המסגר נמצא הכפר הערבי [[חסן ערפה]] העתיד להיתפנות לטובת בנייתם של גורדי שחקים ושל הרחבת המע"ר אל הכביש המהיר איילון.
 
עם התפתחותה של העיר עוד טרם הקמת המדינה, התפתח אזור רחוב המסגר כאזור התעשייה הראשי של העיר. בין מבני התעשייה קמו עם השנים גם [[מועדון לילה|מועדוני לילה]] רבים ומסעדות הממשיכים להתקיים שם גם בימינו. בסוף [[שנות השבעים של המאה העשרים]] החל אופיו של הרחוב להשתנות, ובתהליך הנמשך עד ימינו מפנים בתי המלאכה והמוסכים את מקומם לבנייני משרדים.
{{-}}
 
|ויקישיתוף=Category:Haaliya Street
}}
המשכו הדרומי של [[#אלנבי|רחוב אלנבי]] בין [[כיכר המושבות]] בצפון ועד [[#שלמה (סלמה)|דרך שלמה]] בדרום. ברחוב העלייה הוקם מחנה קליטת העולים הראשון בתל אביב אשר העניק לרחוב את שמו. מדרום לדרך שלמה הופך הרחוב לרחוב שוקן.
 
ברחוב נמצא [[שוק העלייה]] שנבנה ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] בשנת [[1938]] במסגרת [[מרכז מסחרי (תל אביב)|המרכז המסחרי]].
ציר תחבורה ראשי המחבר את מרכז ודרום העיר עם [[נתיבי איילון]] דרך [[מחלף לה גוארדיה]]. בעבר שימש תוואי הרחוב את [[מסילת הרכבת לירושלים]] וזהו מקור שמו. המסילה הובילה מ[[תחנת הרכבת יפו]] דרך [[תחנת הרכבת תל אביב דרום|תחנת הרכבת תל אביב יהודה הלוי]]. זו הועתקה דרומה בשנת [[1970]] ולבסוף נסגרה עם פתיחת [[מסילת איילון]].
 
ביוני 2008 נפתחה בקצה המזרחי של רחוב הרכבת מנהרת לה גוארדיה, העוברת מתחת ל[[#המסגר|רחוב המסגר]], ומחברת את רחוב הרכבת עם רחוב לה גוארדיה.
 
ברחוב זה נמצאים :
* במפגש עם רחוב לבונטין נמצא [[בניין משטרת תל אביב]] שבו הוקם [[המטה הארצי של משטרת ישראל (תל אביב)|המטה הארצי של משטרת ישראל]] שהפך להיות אחר כך ל"'''[[מרחב ירקון|מטה מרחב ירקון]]'''".
* במפגש עם [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] נמצא [[בית הדר]], בניין המשרדים הראשון של [[תל אביב]] שעוצב אף הוא בסגנון הבינלאומי.
* [[בית המכס (תל אביב)|בית המכס]] - מבנה הנמצא כיום על אי תנועה במרכז הרחוב, שלאורכו היו עוצרות רכבות לצורך תשלום [[מכס]], בדרכן מנמל יפו לירושלים.
{{ציטוט|תוכן=תנו לנו יד ונלך / בהרצל בלי כביש ומדרכת / עם שיירת גמלים על החול /{{ש}}תנו לנו היום ללכת / לגימנסיה הרצליה כמו אתמול|מקור='''[[תנו לנו יד ונלך]]''', [[עירית דותן]]. מילים: צביקה זליקוביץ'|מרכאות=כן}}
 
הרחוב הראשון בעיר. היה הרחוב הראשי של [[אחוזת בית]] עם היווסדה וחצו אותו תחילה 4 רחובות נוספים שנקראו לאחר מכן על שם אישים נוספים הקשורים לרוח הציונות והגשמתה: [[#אחד העם|אחד העם]], [[#רוטשילד|שדרות רוטשילד]], [[#ליליינבלום|ליליינבלום]] ו[[#יהודה הלוי|יהודה הלוי]]. הרחוב היה ליבה ההיסטורי של תל אביב אשר סביבו אוחדו השכונות היהודיות הראשונות עם אחוזת בית וממנו המשיכה לצמוח העיר העברית.
 
בימיו הראשונים הגיע מ[[מסילת הרכבת לירושלים|מסילת הרכבת יפו-ירושלים]] בדרום ועד לבניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שעמד באופן מונומנטלי בקצהו הצפוני.
 
ברחוב זה הותקן ה[[רמזור]] הראשון בארץ, הפסאג' הראשון, ה[[מעלית]] הראשונה בארץ, ופנס הרחוב הראשון בארץ.
{{-}}
 
*[[המרכז הרפואי תל אביב]] (איכילוב)
*[[מרכז ויצמן]] - פרויקט משולב של [[מרכז קניות]] ו[[דיור מוגן]] הצמוד לבית החולים
*[[בית ליסין]] (בניין) בו שכן עד 2003 [[תיאטרון בית ליסין]] שעבר לבניין [[התיאטרון הקאמרי]] הישן ב[[#דיזנגוף|דיזנגוף]] פינת [[#פרישמן|פרישמן]].
*[[כיכר המדינה]]
*[[בית החייל]] תל אביב
}}
[[קובץ:PJabotins018.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תחילתו של הרחוב ברחוב הירקון. באופק הרחוק נראה [[מגדל משה אביב]]]]
רחוב ז'בוטינסקי הוא ציר רוחב בצפון תל אביב הישן והחדש. הוא מוביל מ[[#הירקון|רחוב הירקון]] (ליד גן העצמאות) ועד [[#נמיר|דרך נמיר]] במזרח. המשכו החדש הקרוי רחוב יעקב דורי ממשיך דרך [[גשר מודעי]] עד ל[[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]].
 
הרחוב תוכנן במסגרת [[תוכנית גדס]] כאחד מצירי הרוחב הראשיים. חלקו המערבי של הרחוב החל להתפתח בשנות ה-30 המאוחרות עד שנות ה-50. חלקו שממזרח ל[[#אבן גבירול|אבן גבירול]] הוא מאוחר יותר וכולל בנייה משנות ה-60 וה-70. בית החולים [[אסותא]] היה המבנה הראשון ברחוב והוקם ב-1934. הרחוב נקרא תחילה "רחוב קיבוץ גלויות" ושמו שונה לאחר מותו של [[זאב ז'בוטינסקי|ז'בוטינסקי]]. השם "קיבוץ גלויות" הוקצה בתחילה לתוואי הרחוב שלאחר מכן שונה שמו ל[[#ויצמן|וויצמן]] ואז הועבר השם לדרך בדרום העיר (ראו [[#קיבוץ גלויות|דרך קיבוץ גלויות]]).
 
מדרום לרחוב בסמוך לאבן גבירול נמצא מתחם [[סומייל]]. בחלקו המזרחי והחדש יותר של הרחוב נמצא גם בניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שעברה אליו בשנות ה-60 ממשכנה ההיסטורי ב[[#הרצל|הרצל]]-[[#אחד העם|אחד העם]]. בהמשכו נמצאת [[כיכר המדינה]].
}}
{{הפניה לערך מורחב|שדרות ח"ן}}
שדרה המחברת בין [[מתחם הבימה]] לבין [[כיכר רבין]]. חודשה עם שאר שדרות העיר בסף שנות ה-90. לפי [[תוכנית גדס]], שדרות ח"ן אמורות להיות המשך ישיר של [[#רוטשילד|שדרות רוטשילד]], כאשר בין השדרות נמצאת כיכר גדולה. סביב כיכר זו נמצאים כיום [[תיאטרון הבימה]], [[היכל התרבות]] ו[[גן יעקב]]. כיום מנסה העירייה לחזק את הקשר בין שני הצירים ההמשכיים והדבר מתוכנן לבוא לידי ביטוי עם סיום חידוש מתחם התרבות.
{{-}}
 
 
{{ציטוט|תוכן=היא אמרה אצלי זה יהיה נחמד / טשרניחובסקי שש שעה חמש רק תבוא לבד|מקור='''אחכה לך בשדות''', [[משינה]]. מילים: [[יובל בנאי]] ו[[שלומי ברכה]]|מרכאות=כן}}
הרחוב מתחיל ב[[#אלנבי|רחוב אלנבי]] ומקביל ל[[#ביאליק|ביאליק]] ונמשך צפונה עד ל[[#דיזנגוף|דיזנגוף]]. הרחוב נקרא תחילה "רחוב בצלאל" ושמו שונה לטשרניחובסקי לאחר מותו של המשורר.
 
כרחוב הסמוך ל[[#המלך ג'ורג'|קינג ג'ורג']] שהיה בעבר רחוב שוק (כמו המשכו הדרומי ב[[שוק הכרמל]]) התפתח במתחם שביניהם שוק שנודע כ[[שוק בצלאל]] (בעיקר לאורך רחוב בית לחם הקטן המחבר בין הרחובות). על אף שהשוק דעך ברמת פעילותו עם השנים קיימות בו עדיין חנויות רבות המוכרות בעיקר דברי ביגוד והוא נקרא עד היום "בצלאל", כשמו הקודם של הרחוב.
 
מצפון לשוק נמצא צידו המערבי של [[גן מאיר]] ובקרבתו [[קצין העיר]] תל אביב. בחלק הצפוני של הרחוב, וסביב [[#בוגרשוב|רחוב בוגרשוב]], שכנה [[נורדיה (שכונה)|שכונת נורדיה]], שכונת צריפים של פליטים יהודים שברחו מיפו. באזור רחוב טשרניחובסקי וגן מאיר מתחילה טופוגרפיה נמוכה וקיים ואדי קטן לכיוון הים. ואדי זה כמעט ואינו מורגש כיום בתוך הסביבה הבנויה (הבדלי הגובה המשמעותיים ביותר הם בין ביאליק וטשניחובסקי) אולם עד שנות ה-60 סבל אזור זה מהצפות רבות.
 
לבסוף פונתה השכונה ועל חלק משטחה נבנה ה[[דיזנגוף סנטר]] אשר טשרניחובסקי הוא הרחוב האחורי של המתחם. [[כיכר השוטר]] בפינת בוגרשוב הייתה פעם [[מעגל תנועה]] מרכזי שבוטל עם בניית הסנטר אולם חלק ממבנה הכיכר המקורית נותר במקום זה.
 
ברחוב זה נמצאים (מדרום לצפון):
 
* [[היכל הספורט יד אליהו]],
* בניין הנהלת [[מגן דוד אדום בישראל]]
* בית [[מכבי האש]] של תל אביב
* [[גן לנדס]] על שם [[סטפן לנדס]]
}}
[[קובץ:Jehuda hajamit005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת רחוב יהודה הימית ויהודה מרגוזה לאחר שיפוצו]]
רחוב מדרום ל[[יפו העתיקה]] ומצפון לשכונת [[עג'מי]] המחבר בין [[נמל יפו]] ו[[שדרות ירושלים]] וממשיך ל[[#בן צבי|דרך בן צבי]]. יהודה הימית הוא אחד הרחובות העתיקים ביפו מחוץ לחומות. הוא נקרא בעבר "רחוב פייסל" על שמו של [[פייסל הראשון, מלך עיראק]] ושונה לאחר קום המדינה. הוא ככל הנראה הרחוב היחיד בארץ הקרוי על שם קרב בו הפסידו היהודים.
 
אתרים ברחוב:
 
: אתרים ברחוב:
 
* [[כיכר השעון]].
* [[גשר יהודה הימית]] - שהוקם על ידי ה[[בריטים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]
* [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ממזרח לרחוב.
* הסניף הראשון של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] שהוקם ב-[[1903]].
* בנין [[רשות המסים בישראל|מע"מ]] יפו.
* [[בית העולים]] שאכסן עולים יהודים שהגיעו ל[[נמל יפו]].
* בית החולים הצרפתי על שם המלך הצרפתי סנט לואי שעמד בראש [[מסעי הצלב]].
 
רחוב יצחק שדה הוא רחוב רוחב, התוחם את [[שכונה|שכונת]] [[יד אליהו]] מצד [[צפון]]. הרחוב מתחיל ב[[גשר מעריב]] ב[[מערב]], ונמשך עד [[דרך משה דיין]] ב[[מזרח]]. בתחילת הרחוב, ועד לצומת עם רחוב [[רחובות תל אביב-יפו#יגאל אלון|יגאל אלון]], הוא [[אזור תעשייה]] ומסחר, ומהצומת ומזרחה נמצאים בתיה הצפוניים של יד אליהו.
בחלקו ממוקם הרחוב על [[גשר]] מעל [[נתיבי איילון]], ועל כן עד ראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הוא נקרא "רחוב הגשר" (אמנם בראשית שנות השישים, טרם הוקמו נתיבי איילון, אך הגשר היה קיים, וחיבר בין שתי גדותיו של [[נחל איילון|ואדי מוסררה (נחל איילון)]].
 
ברחוב ממוקמים בית [[נצבא]], [[הסינרמה]], [[בית מגורי העיתונאים]] ו[[גן לנדס]].
 
ברחוב זה מצויים מבנים היסטוריים רבים כגון:
 
* הסניף של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] במספר 1
* [[בניין עיריית יפו]]
* [[בניין הדואר המרכזי (יפו)]] בו יושבת כיום הנהלת [[השירות הבולאי]]
* הבניין בו שכנה הנהלת ה[[שקם]] במספר 8
|על שם=ה[[נביאים|נביא]] [[ירמיהו]]
}}
רחוב מסחרי בצפון העיר, בסמוך ל[[שפך הירקון]] ומתחם נמל תל אביב. במהלך שנות ה-70 נפתחו ברחוב שהיה אזור מגורים, מעל 60 מסעדות, למרות מחאות תושבי הרחוב שבקשו למנוע את הפיכת הרחוב למתחם בילוי.{{הערה|{{מעריב||תושבי צפון ת"א: מחבלים ברכב שלנו|1978/08/03|00606}}}} עד אוקטובר 2007 פעל ברחוב [[בתי קולנוע בתל אביב|קולנוע פאר]], מן השרידים האחרונים של בתי קולנוע בתל אביב הישנה. ברחוב ירמיהו פועלים בתי קפה, מסעדות ומועדונים והוא מקובל כאתר בילויים. בקצה הרחוב תחנת השכרה לסירות משוטים ופדלים ב[[נחל הירקון]], הפועלת עשרות בשנים באותו מקום, וסמוך אליו מתחילה טיילת קרשים, המובילה עד לנמל תל אביב, המתפתח בשנים האחרונות כמרכז בילוי הומה ומצליח.
 
סביב הרחוב ובניצב לו עוד מספר רחובות הקרוים על שם [[נביאים]].
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב חיים לבנון}}
רחוב ראשי בשכונת [[רמת אביב]]. בעבר נקרא הרחוב רחוב האוניברסיטה על שם [[אוניברסיטת תל אביב]] השוכנת לצדו, ובשנת [[1986]] הוחלף שמו לאחר מותו של ראש העיר השישי של תל אביב, [[חיים לבנון]], אשר יזם את הקמת האוניברסיטה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]].
 
צדו הדרומי-מזרחי של הרחוב מאוכלס רובו במוסדות ציבוריים: [[מוזיאון ארץ ישראל]], [[תזמורת צה"ל]], [[מוזיאון הפלמ"ח]], [[בית הספר להנדסאים]], [[מכון התקנים הישראלי]] ו[[אוניברסיטת תל אביב]] כולל [[כיכר אנטין]].
{{-}}
 
הרחוב קרוי על שם [[פיורלו לה גוארדיה]], [[ראש עיריית ניו יורק]] בין השנים [[1934]]–[[1945]]. יש המבטאים את שם הרחוב והמחלף בטעות "לה גארדיה" (שנים רבות הופיע תעתיק שגוי זה על שלטי הרחוב).
 
לאורך הרחוב נמצאים בעיקר בנייני המגורים של שכונת יד אליהו - [[שיכון|שיכונים]] בגובה 3–4 קומות. מחלף לה גוארדיה שבקצהו המערבי של הרחוב מחבר את רחוב לה גוארדיה עם [[נתיבי איילון]].
 
בחודש מרץ 2017 אישרה ועדת התכנון המקומית בתל אביב תוכנית להפיכת חלק מהרחוב למתחם בילויים.{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|המהפכה בלה גוארדיה אושרה ויוצאת לביצוע|3710814|3 באפריל 2017}}}}
'''רחוב לוינסקי''' הוא [[רחוב]] מסחרי ראשי בדרום [[תל אביב]] [[שמות רחובות בתל אביב-יפו|הקרוי על שמו]] של ה[[סופר]] ה[[ציונות|ציוני]] מ[[רוסיה]], [[אלחנן ליב לוינסקי]]. הרחוב הוא רחובה הראשי של שכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] והמשכו בשכונת [[פלורנטין]]. הרחוב מתחיל ב[[רחוב אילת]] (חלק מדרך יפו-פתח תקווה-שכם) ומסתיים בקצה דרך ההגנה שבסמוך ל[[תחנת הרכבת תל אביב ההגנה]].
 
הרחוב הוקם בשנות ה-20 במסגרת תוכנית המתאר של שכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] שביצע האדריכל [[יוסף טישלר]].
{{-}}
 
}}
{{הפניה לערך מורחב|רחוב ליליינבלום}}
מראשוני הרחובות בעיר אשר הוקם במסגרת "[[אחוזת בית]]". תחילתו ברחוב פינס בשכונת [[נווה צדק]], והוא נמשך מזרחה עד [[#אלנבי|רחוב אלנבי]].
 
בהמשכו של הרחוב נמצאים משרדי הנהלות של [[בנק]]ים, כחלק ממתחם הבנקאות של לב תל אביב. ברחוב נמצאים משרדי הנהלה של מספר בנקים כמו כן גם סניפו הראשי של [[בנק ישראל]] בתל אביב. בתקופה שבה נאסרה על תושבי ישראל החזקה של [[מטבע זר]] היה הרחוב מרכז פעילותם של חלפני כספים, שהחליפו כספים באופן בלתי חוקי אך גלוי.
 
אתרים נוספים ברחוב:
* [[ראינוע עדן]] ולידו אחד ה[[קיוסק]]ים הוותיקים בעיר
* [[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|בית הספר "תחכמוני"]] (הוחלף לבית ספר "אולפנית [[בני עקיבא]] תל אביב")
* בניין [[מלון אלקונין-צנטרל]], שהיה המלון הראשון בעיר
}}
{{הפניה לערך מורחב|דרך משה סנה}}
דרך משה סנה היא ציר האורך המרכזי בצפון-מזרח תל אביב. היא מהווה חלק מ[[כביש 482]], וכן את המשכם הישיר של רחוב בן-גוריון ה[[הרצליה|הרצלייני]] ורחוב סוקולוב ב[[רמת השרון]] מצפון, ושל רחוב מבצע קדש בגבול [[רמת גן]]-[[בני ברק]] מדרום.
 
הכביש נסלל במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], כדי לקצר את הדרך מרמת השרון והרצליה לתל אביב, והוא נחנך באוקטובר [[1941]] בשם "דרך הרצליה". עד אז, נאלצו תושביהן של [[מושבה|מושבות]] אלה לנסוע דרך [[רמתיים]] ו[[פתח תקווה]], וסלילת הכביש קיצרה את הדרך מ-35 ק"מ ל-12 ק"מ בלבד. בסוף [[שנות ה-80 של המאה העשרים]] שונה שמה של דרך הרצליה. חלקה הצפוני, מרחוב דבורה הנביאה ועד רמת השרון, נקרא על שם [[משה סנה]] ואילו חלקה הדרומי, מרחוב דבורה הנביאה ועד קצה [[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחום שיפוט]]ה של תל אביב נקרא על שם [[פנחס רוזן]], [[שר המשפטים]] הראשון של ישראל.
}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]]}}
נווה שאנן הוא [[מדרחוב]] במרכזה של שכונה בעלת אותו השם. הרחוב הוא רחוב מסחרי לכל אורכו, המתחיל בפינת [[שדרות הר ציון]] ליד [[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|התחנה המרכזית הישנה]] ומסתיים ב[[#לוינסקי|רחוב לוינסקי]] מול [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]].
 
הרחוב הוקם בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] כחלק משכונת פועלים שהוקמה על ידי אגודת נווה שאנן. הרחוב תוכנן כעוד אחד מהרחובות המעגליים של תוכנית "המנורה" של האדריכל [[יוסף טישלר]]. המשכו הטבעי של הרחוב, אשר נקטע על ידי מבנה התחנה המרכזית החדשה שהוקם במרכז השכונה ועל חלק משמעותי ממנה, הגיע ל[[#שלמה (סלמה)|דרך שלמה]]. החל משנות ה-30 החלו בהדרגה להיכנס לשכונה עסקי תעשייה זעירים, סדנאות ובתי מלאכה אשר גרמו לשכונה, שתוכננה להיראות דומה לשכונת [[לב תל אביב]], לאבד מצביונה השכונתי ולהפוך לאזור חצי תעשייתי הכולל בו מגוון של עסקים שאינם בהכרח משתלבים עם שכונת המגורים. דבר זה גרם להדרדרות מתמשכת של מצב הרחוב והשכונה שאף החמיר מאוד עם הקמת התחנה המרכזית. התחנה, שקטעה את קצה הרחוב, נבנתה במשך כ-30 שנה ורבים מבקרים את בנייתה כזו שהמיתה לגמרי את השכונה והפכה אותו לאזור מנותק, מנוכר ומוזנח.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עם פתיחת התחנה המרכזית החדשה, החלה העירייה בניסיונות לקדם את הרחוב המוזנח שהמשיך רק להדרדר. ב-[[6 בספטמבר]] [[1996]] נחנך המדרחוב בו הושקעו מאמצים רבים למתיחת הפנים של הרחוב. הפיכתו למדרחוב נועדה בין השאר להקל ולהנעים את דרכם של הולכי הרגל העוברים בין שתי התחנות המרכזיות ולנסות באופן זה להחיות אותו. אולם, מתחילת העשור ועד ימינו הפך מדרחוב נווה שאנן לאחד הרחובות הידועים ביותר לשמצה בעיר בשל "פעילויות השוליים" בהם [[בית בושת|בתי בושת]], מועדוני [[פיפ שואו]], בתי [[הימורים]] ופשיעה רבה סביבם.
 
הרחוב גם הפך למרכזה של אוכלוסיית ה[[עובד זר|עבודים הזרים]] בישראל. רבים מהם מתאכלסים בשכונה שכן היא מאפשרת דיור זול במיוחד. ברחוב וסביבו התפתחו אף חנויות רבות ומוסדות שונים הקשורים לאוכלוסייה הזרה, במיוחד אוכלוסייה מזרח אסייתית הכוללת עבודים מ[[תאילנד]], [[סין]] ו[[הפיליפינים]]. אנשים רבים החלו לכנות אזור זה כ"[[צ'יינהטאון]] של תל אביב" בשל אופיה האסיאתי ההולך ומתגבש של המקום.
הרחוב ידוע כאחד הרחובות המרשימים ביותר בו שולט [[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל]]. לאורכו מבנים רבים המסוגננים בתערובת של סגנונות אוריינטלים ואירופאים וכוללים קשתות, עיטורי [[אר נובו]], קישוטים [[אדריכלות נאו-קלאסיציסטית|נאו-קלאסים]] ובתים צבעוניים.
 
המסחר ברחוב התפתח למרכז של חנויות וסוחרי [[טקסטיל]] הגדול מסוגו בישראל. מרבית החנויות בחלק הצפוני של הרחוב מוכרות בדים ומוצרים נלווים. כפועל יוצא, בסביבת הרחוב סדנאות רבות של מעצבי אופנה וטקסטיל.
 
מאז [[1986]] הפך חלקו הצפוני של הרחוב ל[[מדרחוב]] בו מתקיים [[יריד אמנים]] פעמיים בשבוע.
{{-}}
 
}}
{{ציטוט|תוכן="פוגש אותם ברחוב נחמני, פעם כשאני הולך ופעם כשאני חוזר"|מרכאות=כן|מקור="נחמני", [[עמיר לב]]}}
רחוב נחמני נמצא בלב העיר במקביל ל[[#מזא"ה|מזא"ה]]. הוא קרוי על שמו של ה[[רמב"ן]] - רבי משה בן נחמן, שכונה גם "נחמני". הוחלט שלא לקרוא לשם הרחוב רמב"ן כדי לא להתבלבל עם [[רמב"ם]] הנשמע דומה. בתקופה המקבילה הוקמו גם בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]] רחובות בשמות אלה אלא ששם נקראו הרחובות הפוך: [[רחוב רמב"ן]] ובמקביל אליו "שדרות בן מימון" על שם הרמב"ם.
 
אתרים ברחוב:
* בית שפרן (בית מס' 23) - מבנה בסגנון אקלקטי עם גמר אבן שתכנן [[משה צ'רנר]] ב-[[1925]].
* "הבית הנופל" (בית מס' 25) - מבנה שתכנן צ'רנר שנה לאחר מכן ובו ניכרת השפעה [[אדריכלות אקספרסיוניסטית|אקספרסיוניסטית]] המזכירה את סגנונו של [[אריך מנדלסון]].
* [[בית לודז'יה]] (בית מס' 43) - היה בעבר [[בית חרושת]] ל[[טקסטיל]]. נבנה ב-[[1924]] על ידי [[עקיבא אריה וייס]].
* [[בית הפגודה]] בקרן רחוב מונטיפיורי ב[[כיכר המלך אלברט]].
* "בית פזי", הממוקם בדירת מרתף בבית מס' 28, שוכן מרכז [[אגודת הלהט"ב]] בישראל.
* "בית הפועל" (בניין מס' 4) הידוע כ[[אולם נחמני]], בו שכן תחילה [[התיאטרון הקאמרי]] ובו הועלתה [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/95939DC3-1233-48CC-8236-C650EB75E547,frameless.htm?NRMODE=Published ההצגה הראשונה של התיאטרון].
{{-}}
 
}}
[[קובץ:Ali Bibi 057a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הבאר ההיסטורי של אל-חאג' עלי ביבי]]
רחוב עזה הוא רחוב אורך ב[[יפו]] המוביל מ[[דרך בן צבי]] במרכזה של העיר אל שכונת [[יפו א']]. אורכו של הרחוב כ-1.2 ק"מ, ובחלקו הצפוני הוא מקביל ל[[שדרות ירושלים]]. הרחוב קרוי על שמה של העיר [[עזה]], והוא חופף את הדרך ההיסטורית שהובילה דרומה, לכיוונה. לאורך צידו המערבי של הרחוב, ניצבת שורת בתים שחלקם הוקמו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ובמחצית השנייה של [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החלה תנופת פיתוח ושיפוץ במקום. חלקו הצפוני של הרחוב שופץ, ולאורכו נסללה מדרכה רחבה להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
 
שניים מהמבנים לאורכו של הרחוב הם [[בית באר|בתי באר]] - [[בית עלי ביבי|בית הבאר של עלי ביבי]] בבניין מס' 13 ובית הבאר של וורדה בבניין מס' 88. בתי באר נוספים ששכנו לאורך הרחוב נהרסו במשך השנים כדי לפנות מקום ל[[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|מכללה האקדמית תל אביב-יפו]] שנמצאת בצידו המערבי של הרחוב. בית הבאר של עלי ביבי הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אל-חאג' עלי ביבי שהיה בעליהם של [[פרדס]]ים רבים בסביבה. ב[[מלחמת העצמאות]] עזבה משפחתו של עלי ביבי את העיר, והבית הופקד בידיו של אחד מעובדי המשפחה. לאחר מכן הועבר המבנה לבעלותו של [[האפוטרופוס לנכסי נפקדים]], לידי חברת [[עמידר]] ולבסוף לידיים פרטיות. הוא שימש כבית ספר תיכון "גמנסיה סוקולוב-לאור" ובשנת [[2004]] הוא הושכר על ידי הראביטה למען ערביי יפו, ונפתח בו בית ספר דמוקרטי ערבי. ליד המבנה רחבה מרוצפת ובה שורות ספסלים שחורים. בדרומו של הרחוב שכן בעבר אצטדיון [[מכבי יפו#אצטדיון הקבוצה|מכבי יפו]], אך הוא נהרס ב-[[28 ביולי]] [[2009]], וכיום משתרעת במקום חלקת דשא גדולה. השטח מיועד לפיתוח.
{{-}}
 
|ויקישיתוף=Category:Pinkas street
}}
רחוב ראשי וציר כניסה לעיר מכיוון [[מחלף ההלכה]] שב[[נתיבי איילון]]. הרחוב נמשך מ[[#נמיר|דרך נמיר]] ועד [[#אבן גבירול|רחוב אבן גבירול]] בכיכר ה"קסטל" אליה מתחברות גם [[#נורדאו|שדרות נורדאו]].
 
אתרים ברחוב:
}}
[[קובץ:3 Sycamores in Kibutz Galuyot Rd., TLV.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שלושה עצי שקמה נטועים באמצע הדרך]]
דרך קיבוץ גלויות הוא ציר ורחוב ראשי בדרום העיר. הדרך מבוססת על תוואי היסטורי של דרך שהובילה מ[[יפו]] ל[[לוד]] והמשכה המזרחי של הדרך, הידוע גם כ[[כביש 461]], אכן משנה את שמו ל[[#לח"י|רחוב הלח"י]], דרך בר-לב ולבסוף ל"דרך לוד" בתחומי העיר [[רמת גן]]. הדרך מתחילה בפינת [[#שלמה (סלמה)|רחוב שלמה]] ומסתיימת ב[[מחלף קיבוץ גלויות]]. הדרך היא גם חלק מ[[מחלף חיל השריון]] המחבר את הקטע המרכזי של [[נתיבי איילון]] עם הקטע הדרומי של הכביש, המוביל אל [[חולון]], [[בת ים]] ואל [[ראשון לציון]].
 
מלבד היותו ציר תחבורה ראשי המחבר את דרום העיר עם נתיבי איילון, מהווה הרחוב את גבולן הצפוני של השכונות [[גבעת הרצל]] ו[[קריית שלום]], וכן את גבולה הדרומי של [[שכונת שפירא|שפירא]].
מצירי הכניסה הראשיים לעיר מ[[נתיבי איילון]], המוביל מ[[מחלף השלום]] למרכז העיר בפינת הרחובות [[#אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[#דיזנגוף|דיזנגוף]]. הרחוב היה בעבר רחובה הראשי של המושבה הגרמנית [[שרונה (מושבה)|שׂרונה]] ולאורכו בתים רבים שנשמרו מתקופה זו. לאחר נטישת המושבה ב[[מלחמת העולם השנייה]] התמקמו במבנים הבריטים ולאחר הקמת המדינה השתמשו בהם [[צה"ל]] ומוסדות ישראלים נוספים. כך למעשה צמחה [[הקריה]] הנמצאת סביב רחוב קפלן (כיום רק מצפונו).
 
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הוקמו בחלקו המערבי של הרחוב ובסביבתו, שהיו מחוץ לתחומי המושבה הישנה, בנייני ציבור מוסדיים רבים, בהם בנייני [[הסוכנות היהודית]], [[בית העיתונאים]], [[בית הסופר]], [[בית יכין]] ועוד. רוב בניינים אלו נבנו בסגנון ה[[ברוטליזם]] שאיפיין את הבנייה בארץ באותן שנים והם חלק ממרכז עסקים הנמשך גם ב[[#שאול המלך|שדרות שאול המלך]].
 
ב-2005 נערך מבצע ראשון מסוגו בישראל להזזת חמישה מבתי הטמפלרים המוגדרים כמבנים לשימור לצורך הרחבת הכביש.
{{-}}
 
{{ציטוט|תוכן=שוב הולכת ברוטשילד, כבר לא אכפת לי אם תעבור, שוב הולכת ברוטשילד, כבר לא אכפת לי לחזור ולזכור|מרכאות=כן|מקור="טיפה טיפה", [[מירי מסיקה]], מילים: דוד שחר}}
 
מן הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין ה[[שדרות בתל אביב]]. השדרה מילאה תפקיד מרכזי ב[[היסטוריה של תל אביב|התפתחות האורבנית של העיר]], ולאורכה אתרים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה הלב התרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים ב[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים]] הגדול והחשוב של המדינה.
 
השדרה קמה יחד עם רחובותיה הראשונים של [[אחוזת בית]] ב-[[1909]] והייתה בשנותיה הראשונות של העיר גם השטח הירוק הפתוח היחידי בעיר. בשדרה עמד [[בית עיריית תל אביב-יפו|בית העירייה הראשון]] (נקרא [[אז בית הוועד]]), ה[[קיוסק]] הראשון בעיר וכן ביתם של כמה מן האישים המרכזיים בהנהגת העיר ו[[היישוב]] בהם [[מאיר דיזנגוף]] אשר ב[[בית דיזנגוף|ביתו]], אשר הוסב ל[[מוזיאון תל אביב]], אף נערכה [[הכרזת המדינה]].
{{ערך מורחב|שדרות רוקח}}
שדרות רוקח הן כביש ראשי בצפון תל אביב המוביל מ[[שכונות עבר הירקון]] דרך [[נתיבי איילון]] לכיוון מרכז העיר באזור [[שפך הירקון]]. הרחוב מקביל ל[[נחל הירקון]] ול[[פארק הירקון]] המשתרע מדרום לו לכל אורכו. בשל כך, אופיה של השדרה [[פרוור]]י ופתוח. יחד עם פארק הירקון ומתקני הספורט הרבים שבו, הפכה השדרה לאזור לפעילות נופש וספורט, וגם מצפון לה שוכנים מגרשי [[טניס]]. אתרי עניין לאורך הרחוב:
* [[פארק הירקון#גנים|גן הבנים]]
* [[מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות]]
* בניין [[המועצה לישראל יפה]]
* [[מסוף רדינג]]
* [[בית ההלוויות (תל אביב)|בית ההלוויות]] העירוני
* [[סמינר הקיבוצים]]
* [[מוזיאון ארץ ישראל]]
* [[מרכז יצחק רבין לחקר ישראל]]
* [[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]]
* [[מרכז הירידים והקונגרסים בישראל]]
}}
{{ערך מורחב|רחוב רזיאל}}
רחוב בצפונה של [[יפו]], המחבר בין [[#ירושלים|שדרות ירושלים]] ודרך אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין [[כיכר השעון]] בצידו הדרום-מערבי. רחוב רזיאל הוקם על תוואי [[דרך יפו-שכם|הדרך ההיסטורית מיפו לשכם]]; דרך שהמשכה מזרחה הוא בתוואי הרחובות [[#יפו|דרך יפו-תל אביב]], [[#בגין|דרך בגין]] ו[[ציר ז'בוטינסקי]]. רחוב רזיאל שימש כרחוב הראשי והחשוב של העיר עד לסלילת שדרות ירושלים.
 
בתחילת הרחוב מצוי "[[בית הסראייה (יפו)|בית הסראיה הטורקי החדש]]" שבו שכנה [[עיריית יפו]] עד להעברתה אל [[בניין עיריית יפו|הבניין בשדרות ירושלים מספר 45]].
 
חלקו המזרחי של רחוב רזיאל נקרא "רחוב בוסטרוס", על שם נג'יבּ בוסטרוס, [[ערבים|ערבי]] [[נצרות|נוצרי]], שבנה בו שורת חנויות. חלקו המערבי נשא את השם "עוואד" או "הווארד", על שמו של ערבי [[מארונים|מרוני]] אמיד שמוצאו מ[[מלטה]] בשם איסכנדר עוואד או אלכסנדר הווארד.
 
נקודת הציון החשובה ברחוב היא "[[בית סורסוק]]" שנחנך בשנת [[1925]] ונחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו, ושכנו בו, בין היתר, משרדיהם של קונסולים זרים, של סוחרים אמידים ושל חברות ספנות.
 
ליד כיכר השעון נמצא בית [[המשרד הארצישראלי]]" שבו פעלה התנועה הציונית בראשית דרכה.
{{-}}
 
* [[מוזיאון תל אביב]]
* [[היכל המשפט (תל אביב)|היכל המשפט]]
* מתחם מגדלי משרדים הכולל את [[בית אסיה]], [[מגדל אמות השקעות]], [[בית אמריקה]], [[בית אירופה]] ו[[בית הדר דפנה]].
{{-}}
 
|ויקישיתוף=Category:Chelouche street, Tel Aviv
}}
רחוב יפה מראה בשכונת [[נווה צדק]] ומהחשובים בשכונה. מחבר בין [[גשר שלוש]], המגשר בין השכונה לבין רחוב אילת (המשך [[#יפו|דרך יפו-תל אביב]]) מעל מה שהיה פעם [[מסילת הרכבת לירושלים]], לבין חלקה הצפוני של השכונה בה הוא פוגש את מתחם המגדלים של [[מנשייה (יפו)|מנשייה]].
 
ברחוב נמצא [[בית אהרן שלוש]] (בית מס' 32) שהוקם על ידי [[אהרן שלוש]] בשנת [[1892]], חמש שנים לאחר הקמת השכונה. את הגשר הורה להקים מושל יפו לכבודו של שלוש לאחר שזה התהפך עם כרכרתו יום אחד ונפצע כאשר חצה את הואדי הקטן.