אלכסנדר-גבריאל דקאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה על סמך ויקיפדיה האנגלית והוספת מקור (משם) שבדקתי תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית |
||
שורה 3:
'''אלכסנדר-גבריאל דקאן''' (ב[[צרפתית]]: '''Alexandre-Gabriel Decamps''';{{כ}} [[3 במרץ]] [[1803]] - [[22 באוגוסט]] [[1860]]), היה [[צייר]] [[צרפת]]י שהשתייך ל[[הזרם הרומנטי באמנות|זרם הרומנטי באמנות]] ונחשב לאחר מגדולי הציירים בדורו.
== חייו ==
דקאן נולד ב[[פריז]] למשפחה [[בורגנות|בורגנית]], נשלח על ידי אביו לעבור הכשרה כצייר. ב-[[1820]] כבר היה צייר עצמאי וצייר [[ליתוגרפיה|ליתוגרפים]] סאטיריים וסיפורים. ב-[[1823]] החל לגלות עניין במזרח הקרוב וצייר סצנות מדומיינות העוסקות בו. הוא החל להציג את יצירותיו ב-1827, ושנה לאחר מכן, עוד בהיותו נער, היה בין הראשונים ב[[אירופה]] שנסעו ל[[טורקיה]] ול[[צפון אפריקה]]. הוא חזר ל[[פריז]] עם [[רישום|סקיצות]] רבות, ששימשו אותו עד סוף הקריירה שלו, והפכו אותו לאחד מבכירי הציירים ה[[אוריינטליזם|אוריינטליסטיים]].
בהמשך הקריירה חזר לליתוגרפים וביקר ב[[איטליה]]. בעקבות ביקורו זה צייר סצנות [[תנ"ך|תנכיות]] ברקע [[המזרח התיכון|מזרח תיכוני]].
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alexandre-Gabriel Decamps|שם ויקישיתוף=אלכסנדר גבריאל דקאן}}▼
באמצע [[המאה ה-19]] כבר זכה דקאן לכבוד רב, ואף דורג לצד [[אז'ן דלקרואה|דלקרואה]] ו[[ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר|אנגר]] כאחד האומנים הצרפתים המובילים של תקופתו ; ב[[התערוכה הפריזאית של שנת 1855|תערוכה הפריזאית של שנת 1855]] קיבל את מדליית המועצה הגדולה<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclop%C3%A6dia_Britannica/Decamps,_Alexandre_Gabriel|הכותב=Cambridge University Press|כותרת=Decamps, Alexandre Gabriel". Encyclopædia Britannica. 7|אתר=1911 Encyclopædia Britannica disclaimer.|תאריך=}}</ref>.
הוא חיבב חיות, בעיקר [[כלב הבית|כלבים]], והתענג על כל מיני ענפי ספורט שדה<ref name=":0" />.
הוא חי את מרבית חייו בפריז, והוא נפטר בשנת [[1860]] כאשר נזרק מסוסו במהלך מסע צייד ב[[פונטנבלו]].
== האב המייסד של האוריינטליזם ==
דקאן היה האב המייסד של האוריינטליזם לאחר שחשף ב[[סלון ספרותי|סלונים]] של פריז את חיי היומיום של המזרח בשנת [[1831]]. הסגנון שלו, שהושפע מ[[רמברנדט]], התבטא בניגוד חזק של אור וצל ושימוש בחומר עבה, אשר ציירים, צלמים וסופרים רבים התכתבו ברבות הימים עם סגנונו.
הוא היה הצייר המשפיע ביותר על האוריינטליזם והתמנה כמנהל בית הספר אוריינטלי חדש שהוקם.
השפעות והתכתבות עם עבודתו של דקאן ניתן למצוא בעבודותיו של דלקרואה כמו ''הנשים של אלג'יר'' ([[1834]]), ו''הפנאטים של טנג'יר'' ([[1838]]). היצירה ''קונסטנטינופול'' של הסופר [[תאופיל גוטייה]] (1853) תוארה כ"דקאניזם מילולי מרשים" על ידי [[הנרי ג'יימס]]. גוטייה אף השווה את תפקידו של דקאן כמגלה האוריינטליזם לתגליותיו של [[ז'אן-ז'אק רוסו|ז'אן ז'אק רוסו]] בטבע האדם.
עוד נאמר עליו על ידי הוגי דעות צרפתים נוספים בני תקופתו שהוא ה[[כריסטופר קולומבוס]] של האוריינטליזם, ושהמקבילה היחידה לתהילה שלו היא היצירה [[סיפורי אלף לילה ולילה]].
== עבודותיו ==
סגנון עבודתו של דקאן היה סגנון נועז המאפיין את צרפת של תקופתו. הוא נודע בתפיסה דרמטית חיה של המציאות, במשיחות מכחול נועזות ואף גסות, ובניגודים מדהימים של צבע ושל אור וצל.
הנושאים שבחר לציוריו היו מגוונים מאוד. פעמים רבות צייר סצנות שהכיר מתוך [[הברית החדשה|כתבי הקודש]], אלא שהוא היה כנראה ראשון הציירים האירופאים שצייר את הסצנות הללו עם רקע האקלים והנוף ההולם אותם. כך צייר למשל את [[יוסף]] נמכר על ידי אחיו, [[משה]] נמשה מ[[נילוס|הנילוס]], סצינות מחייו של [[שמשון]], ועוד.
מבין הציורים ההיסטוריים שלו, אולי המרשים ביותר הוא ''תבוסתם של ה[[קימברים]]'', שייצגה מאבק בין המוני [[ברברים (מונח)|ברברים]] לבין צבא ממושמע. בנוסף ליצירות [[היסטוריה|היסטוריות]] או [[תנ"ך|מקראיות]] צייר דקאן גם סצנות רבות מחיי הצרפתים והטורקים, כשהמאפיין הבולט ביותר בתמונות אלו היה ההומור.
סגנונות אלו נמצאים גם בעבודותיו השונות בציורי החיות ; דקאן אהב במיוחד לצייר הקופים. הציור הידוע שלו "הקונוסייר הצרפתי" הוא סאטירה על חבר המושבעים של האקדמיה הצרפתית לציור, שדחה כמה מעבודותיו המוקדמות בשל סטייה מכל סטנדרט ידוע.
==ראו גם==
▲{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alexandre-Gabriel Decamps|שם ויקישיתוף=אלכסנדר גבריאל דקאן}}
* [[אוריינטליזם]]
{{בקרת זהויות}}
| |||