גדליהו בן אחיקם – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Pergamonmuseum Babylon Ischtar-Tor.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[שער עשתר]] המשוחזר, כפי שהקימו נבוכדנאצר השני מלך בבל, ב[[מוזיאון פרגמון]] ב[[ברלין]] (2004)]]

'''גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם''' (לעתים '''גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם'''), [[דמות מקראית]], היה נציב [[יהודי]] שמונה על ידי [[בבל|הבבלים]] כמנהיג תושבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] בתאריך [[י' באב]], לאחר שנחרב [[בית המקדש הראשון]]{{הערה|1=מלכים ב, פרק כה פסוק כה; וירמיה נב, על פי או: [[סדר עולם רבה]] פרק כ"ו. וכן כתבו ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] וה[[רד"ק]] בפירושם על [[ספר ירמיהו]] מא א. על פי זה נמשך תפקידו 52 יום, וסימנך: גדליה=52 (בגימטריה), סדר הדורות שנת [[ג'של"ח]].}}. גדליהו נרצח בידי [[ישמעאל בן נתניה]] פחות מחודשיים מאז מונה לתפקידו; יש האומרים שנרצח ב[[א' בתשרי]],{{הערה|1=ראו: [[סדר עולם רבה]] פרק כ"ו. וכן כתבו ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] וה[[רד"ק]] בפירושם על [[ספר ירמיהו]] מא א. על פי זה נמשך תפקידו 52 יום, וסימנך: גדליה=52 (בגימטריה), סדר הדורות שנת [[ג'של"ח]].}} ויש אומרים ב[[ג' בתשרי]]{{הערה|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2401_018b.htm מסכת ראש השנה יח, ב], [http://kodesh.snunit.k12.il/i/3905.htm רמב"ם, הלכות תענית פרק ה הלכה ב].}}, וכך משמע אף מן ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] (מסכת תענית ד', ח'). בעקבות הירצחו ברחו תושבים רבים מיהודה ל[[מצרים]], ולפי מקורות במסורת היהודית פסק אז כליל היישוב היהודי בארץ עד ל[[שיבת ציון]]{{הערה|1= בתלמוד נאמר: "חמישים ושתיים שנה לא עבר איש ביהודה";{{בבלי|שבת|קמה|ב}}. על פי ה[[רמב"ם]]: "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן";{{רמב"ם|זמנים|תענית|ה|ב}}.}}; במחקר ההיסטורי מקובלת הדעה, כי רק האליטה הכלכלית עזבה את יהודה בעקבות הרצח{{מקור}}. לזכרו, ולאות אבלות על הירצחו המסמל את חורבנו המוחלט של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית המקדש הראשון, מציינים את '''[[צום גדליה]]''', ב[[ג' בתשרי]].

גדליהו בן אחיקם היה מחשובי ירושלים, ומשפחתו - [[שפן הסופר|משפחת שפן]] - מילאה תפקידים נכבדים בימי המלך [[יאשיהו]] ובניו{{הערה|1=[[דב קמחי]], [[אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך]], הערך: גדליהו, עמ' 199.}} (מלכים ב כב,ג,יב). ב[[תל לכיש|לכיש]] נמצאה [[טביעת חותם]] ובה כתוב: "לגדליהו אשר על הבית", ויש המזהים את גדליהו מחותם זה עם גדליה בן אחיקם בעת היותו שר בממשלת צדקיהו{{הערה|1=[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13498 אתר מקראנט]}}. ממינויו של גדליהו למושל מסתבר שהוא ומשפחתו נודעו כמתנגדים לקו האנטי-בבלי שנקטו צדקיהו ושרים בממשלתו, ונטו יותר לדרכו של ירמיהו{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer40.htm מאמרו של [[יהודה אייזנברג]], באתר [[דעת]]]}}.

 

 

קשה להגדיר במדויק מה היה מעמדו הרשמי של גדליהו. אין עדות לכך שהבבלים ארגנו את ארצות יהודה ובנימין לפחות שומרון, וגדליה מונה לייצג את ענייני היהודים בלבד וסר למשמעתו של פחת שומרון. ככל הנראה, הבבלים לא שינו מעיקרה את החלוקה המנהלית של ארץ ישראל כפי שנקבעה על ידי שליטי [[האימפריה האשורית]]. סיוע לכך נמצא בפסוקים ב[[ספר יחזקאל]] מ"ז, ט"ו-י"ח, שם הוזכרו מקומות הידועים כפחוות אשוריות: [[חמת]], [[דמשק]] ו[[גלעד]].