דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

הוסרו 41 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
הקודם עדיף
אין תקציר עריכה
מ (הקודם עדיף)
'''דיין''' הוא שופט [[בית דין (הלכה)|בבית דין הלכתי]]. בהרכב בסיסי של בית דין לאורך הדורות היו שני דיינים מן השורה לצד אב בית הדין.
 
==היסטוריה==
==מינוי הדיינים==
המקור למינוי דיינים בעם ישראל מיוחס בתורה ל[[יתרו]]: "ואתה תחזה מכל העם אנשי-חיל... ושפטו את העם בכל-עת..." ({{תנ"ך|שמות|יח|כא|כב}}). בהמשך מינה משה שבעים זקנים לשמש ב[[סנהדרין]] הראשונה ששפטה את עם ישראל. לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר בדיני ממונות.
 
לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר בדיני ממונות. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]).
ה[[גמרא]] מתייחסת באופן שלילי ביותר למינוי דיינים שאינם ראויים: {{ציטוטון|אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}}} ב[[רמב"ם]] מובא יחס שלילי ביותר לדיין שהתמנה למשרתו מכוח ממון ששילם: {{ציטוטון|כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה - אסור [[קימת כבוד|לעמוד מפניו]], וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, ואמרו חכמים שה[[טלית]] שמתעטף בה תהי בעיניך כ[[אוכף|מרדעת]] של [[חמור]].{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ג|ט}}}}}}
 
==סמכויות הדיינים==
לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר בדיני ממונות. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]).
 
עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכה לרבנות]] במובנה המקורי, הצטמצמו מאוד סמכויות השפיטה של הרבנים. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונות נפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זה נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים];{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים.
אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.{{הערה|לדוגמה, בימינו, ככלל, לא נוהגים לבצע [[ייבום]] אלא רק [[חליצה]].}}
 
ה[[גמרא]] מתייחסת באופן שלילי ביותר למינוי דיינים שאינם ראויים:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל|מקור={{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}
 
ב[[רמב"ם]] מובא יחס שלילי ביותר לדיין שהתמנה למשרתו מכח ממון ששילם:
ה[[גמרא]] מתייחסת באופן שלילי ביותר למינוי דיינים שאינם ראויים: {{ציטוטון|אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}}} ב[[רמב"ם]] מובא יחס שלילי ביותר לדיין שהתמנה למשרתו מכוח ממון ששילם: {{ציטוטוןציטוט|תוכן=כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה - אסור [[קימת כבוד|לעמוד מפניו]], וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, ואמרו חכמים שה[[טלית]] שמתעטף בה תהי בעיניך כ[[אוכף|מרדעת]] של [[חמור]].{{הערה|מקור={{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ג|ט}}}}}}
 
== מבנה בתי הדין ==